משונה
דיון מתוך פורום פרפקציוניזם, וורקוהוליזם והפרעות כפייתיות
לאורך כל חיי אני התמודדתי ומתמודדת יפה עם קשיים אבל יש דברים שכביכול היתי צריכה לקחת בקלות יותר, מורידים אותי מהפסים, אני נכנסת למצב של עצבות, חוסר ריכוז, ובלבול,וכעס רב, התנהלות של הבירוקרטיה, והשקרים שמטריפים את דעתי, אסביר למה אני מתכונת,,כאשר אני מסכמת ענינים בבנק ולאחר מכן רואה ששיקרו אותי ולא ביצעו נכון ומה שהבטיחו או בתקשורת כאשר אני מסכמת על ביצוע מהלך מסוים מבצע מסוים עם הסכמה הדדית כאשר בפועל אני מקבלת את החשבוניות זה בכלל לא מה שסוכם בינינו,,לא כל כך מרגיז אותי הכסף כמו שאני מרגישה מושפלת ומרומה,, כל אדם היה מתרגז מזה אבל לא בצורה שאני, ממש מפסיקה לתפקד ,ולא יכולה להמשיך לנהל את חיי בצורה נורמלית ושקטה,,,הכעס כה רב שאינני יכולה לתארו בהתחשב בדברים אחרים שאני לא נכנסת לכעס כה רב ואף מעבירה הרבה דברים הלאה וזורמת, אבל בקטע זה ממש ממש מרוגזת מאד מאד.
שלום גימלאית, התופעה שאת מתארת אכן מבטאת פרפקציוניזם המתבטא בציפיות שהסביבה תנהג לפי הסטנדרטים שאת היית נוהגת על פיהם. למשל, תלונות על נותני שירות למיניהם כגון חברות הכבלים והאינטרנט או חברות הטלפון הסלולאריות, וגם הבנקים, הם נושאים שמטרידים את רוב הציבור ולפעמים אף עולים לכותרות בתכניות כמו "כלבוטק" או באתרים כמו "אמון הציבור". סביר להניח שאם אנשים טורחים לכתוב כל כך הרבה מכתבי תלונה הם מרגישים לא פחות זעם, ואולי יותר, ממך. אבל, צרת רבים היא נחמת שוטים והעיצה היחידה שאני יכול לתת היא (א) להמשיך להילחם על יחס הוגן (לבדוק חשבונות, להתלונן וכד') ו-(ב) לא לצפות שהעולם יתנהל עפ"י הסטנדרטים שלך. כידוע, גודל האכזבה כגודל הציפייה.גם מי שיצפה לנימוסים כמו באנגליה צפויים לו חיים קשים מאוד בארץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il