אני חושבת שאני פרפקציוניסטית. (בת 16)

קראתי המון מאמרים באינטרנט בנושא פרפקציוניזם ובסופו של דבר הבנתי שכנראה אני כזאת. אבל אני לא בטוחה במאה אחוז. מאז גיל צעיר אני זוכרת שהרגשתי שאני צריכה להיות טובה הרבה יותר מכולם, שלא מספיק להיות ממוצעת, שאני צריכה להיות הרבה יותר מזה. (שזה אומר - להוציא תארים או לעשות משהו משמעותי בחיים שרוב האנשים לא עושים, או סתם לכתוב את כל האותיות בסיכום בהיסטוריה באותו גודל ואותה צורה ולמתוח קווים רק עם סרגל כדי שהדף יראה מושלם בסוף.) אני לא מעזה לשלב בגדים שנראים לי לא מתאימים, כי אני לא מסוגלת. יש אנשים שיכולים לעשות את זה בלי למצמץ ואני כל הזמן מודאגת מהתדמית שלי בעייני אחרים. למרות שאני יודעת שאף אחד לא יכול להיות מושלם ולא להופיע ככזה, כנראה לא הפנמתי את זה לחלוטין כמו שאדם נורמלי צריך. היום קיבלתי ביקורת קשה וצינית על משהו שעבדתי עליו פרק זמן ממושך של כמעט שנה ומהווה בסיס לשאיפות שלי לעתיד וכשקראתי את הביקורת התמוטטתי מבחינה נפשית. יכולתי להרגיש את זה גם פיזית: העור שלי פשוט בער והייתה לי תחושה של הלם ופשוט בהיתי במסך בשוק. (הביקורת נכתבה במחשב) עכשיו אני מרגישה שאני לא שווה כלום בתחום הזה שעליו בוקרתי, למרות שבעבר קיבלתי הרבה מחמאות. אני מנסה להגיד לעצמי שדעה של אדם אחד היא לא בהכרח דבר שצריך לקחת ללב, אבל עובדה שאני לא מסוגלת לשכוח מזה ומרגישה נוראי. כאילו עברתי טראומה. קראתי מאמר על זה שפרפקציוניסטים מסוימים לא מסוגלים לקבל ביקורת בגלל עצם הגדרתם ככאלה (כי הדימוי העצמי שלהם מבוסס על יחס הסביבה) ואז בגלל ביקורת שלילית קורה מה שקרה לי... והקטע הכי אידיוטי בעניין הוא שזו ביקורת שאני ביקשתי בעצמי,ומשום מה פשוט הייתי בטוחה שהיא תהייה מעולה-עוד נקודה שהופיעה במאמר הזה, כאילו נכתב עליי. פעם אחת הייתי באבחון בגלל בעיה לימודית במתמטיקה והמאבחנת אבחנה בקצרה גם את הפן הרגשי, היא כתבה שהביטחון העצמי שלי תקין אם כי הערנות שלי לסובב היא גבוהה ויש לי צורך בשליטה מתמדת שעלול להקשות על תפקוד יום יומי ושאני בעלת מוטיבציה להוכיח את עצמי ולהצליח. (ועוד כמה דברים לא רלוונטים)יש סיכוי שפסיכולוגית מומחית טטעה ובעצם אני חסרת ביטחון לחלוטין ופרפקציוניסטית?! נ.ב. אני אפילו לא מסוגלת לפרסם את ההודעה הזו עם טעויות כתיב ולהרגיש בסדר. אני חייבת לחזור אחורה ולתקן כל פסיק. נמאס לי מזה. זה משגע אותי. תודה רבה!

שלום שיר, פרפקציוניזם כשלעצמו אינו מוגדר רשמית כהפרעה נפשית שיש לטפל בה ויש לו גם היבט מועיל ובונה. עם זאת, מחקרים מצביעים על יותר ויותר הפרעות נפשיות שנמצאות בקשר עם פרפקציוניזם. לפי תיאורייך, את קודם כל סובלת מאוד וזה מה שהכי חשוב. לכן, אמליץ לך בחום לפנות לטיפול. אני לגמרי מסכים עם המעט שציטטת מדברי המאבחנת, בעיקר לגבי הצורך המופרז בשליטה. בגילך הצעיר מאוד עדיין אפשר לשנות הרבה דברים, להגמיש את מערכת הערכים הנוקשים והמייסרים שלך ולאפשר לך לנוח מעצמך וליהנות יותר מהחיים. המלצתי לך, אפוא, לפנות לאיש מקצוע מתחום בריאות הנפש. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.giditherapy.co.il