שאלה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

25/08/2005 | 18:06 | מאת: בתיה

שלום גידי, האם נכון הדבר שבהפרעות אישיות קשות יש להעביר את המטופל תהליך ארוך וכואב של רגרסיה על מנת "לרפאו"? רגרסיה מכוונת על מנת שיוכל לצמוח ממנה? האם ההתיחסות היא כשל הורה (מטפל) אשר מצד אחד בועט בחוזקה בתינוק הרך (במטופל) על מנת להעביר אותו תהליך התבגרות מהיר ומצד שני מחבק ואוהב על מנת להשאירו בטיפול? אנא תשובתך הכנה

לקריאה נוספת והעמקה
25/08/2005 | 18:18 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום בתיה, בוודאי שלא לבעוט במטופל ו/או בתינוק. על זה עוד לא שמעתי. הפרעות אישיות היא מושג רחב מאוד (אם אני מזהה נכון את הסגנון, את מאובחנת כסובלת מהפרעת אישיות תלותית). הפרעות אישיות הן בסה"כ תכונות אישיות שקיימות אצל כולנו, אלא שאצל הסובלים מהפרעות אישיות הן מוקצנות מאוד ומפריעות להסתגלות. התהליך הטיפולי תלוי מאוד בהפרעת האישיות. כמו בכל טיפול יש תמרון של המטפל בין קבלה והגבלה (הצבת גבולות). המעמד הטיפולי, מעצם חלוקת התפקידים, ל"חלש" ו"חזק", ל"עוזר" ו"נעזר", ל"מטפל" ו"מטופל" - עלול לעודד רגרסיה ותלות, המאפשרים לשחזר יחסים משמעותיים קודמים, בעיקר עם ההורים, ולתקנם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

26/08/2005 | 14:05 | מאת: מישהו

מסתובב ברשת מאמר של יורם חזן מבית חולים איתנים על מתבגר אחרי ניסיון התאבדות שהובא למחלקה ושם הפסיכולוגית יצרה איתו קשר חזק ואז נטשה אותו כדי לעורר משבר בו הבחור ניסה להתאבד עוד פעם. נאמר שם שאחר כך שהבחור הבין את מהלך ההיתאבדות כתוצאה מההתרחשות בצוות המחלקה בה המטפל "הואשם" על ידי הצוות - כפי שלא התרחש האירוע המקורי. לשיטת הטיפול קראו אוריטציה פסיכואנליטית. זה לא נשמע לי כמו שיחות או תרופות. או שאני טועה?

21/09/2005 | 15:28 | מאת: התוהה

בכדי להיכנס אל המתחם הפרטי של אדם יש להקיש בדלת ולבקש רשות. כך נוהגים בני אדם ביחסיהם אחד עם השני. *בני אדם* המשיחים עם זולתם אינם מנתחים אחד את אישיותו של השני אלא תוך בקשת רשות, לאחר שמערכת היחסים יצרה את האווירה המאפשרת זאת. בני אדם זרים שזה עתה הכירו בפורום אינטרנטי על פי *** כללי יחסי אנוש בסיסיים *** אינם אמורים לחדור אחד לוריד של השני. כלל בסיסי ידוע זה ביחסי אנוש אינו מונע את ד"ר גידי רובינשטיין היקר להגיב לכותבת שאינו מכיר, ועל כן אמורה לחול כאן נורמה של נימוס בסיסי: "אם אני מזהה נכון את הסגנון, את מאובחנת כסובלת מהפרעת אישיות תלותית)". קשה לי להבין מהיכן קיבל גידי את הרשות לפלוש את תוככי אישיותה של השואלת. השואלת שאלה שאלה. היא לא ביקשה ש'יזהו את סגנון הכתיבה שלה' ו'יאבחנו אותה'. האם כללי הנימוס הבסיסי, לפיהם בכדי להכנס אל המתחם הפרטי של הזולת, יש לבקש רשות אינם חלים על גידי? האם גידי, ביחסיו עם אשתו אינו רואה לנכון לבקש רשותה או לוודא רשותה טרם קיום יחסי מין? האם לזולת אין גבולות שיש לכבדם?

מנהל פורום פסיכותרפיה