לד"ר רובינשטיין

שלום לך ד"ר גידי, מספר שאלות לי אלייך. אני מאוד מודה לך על הסבלנות והרצון הטוב בתשובותייך. שאלתי הראשונה היא, אילו ספרים לא מקצועיים נכתבו על הדיכאון. (כמו חשכה נראית...)- של אנשים שעברו דיכאון וחולקים את זיכרונות הכאב וסבל עם הקוראים. השאלה השניה היא, מהם הנורפינפרין, הסרוטונין, והקורטיסול? השאלה השלישית היא האם ישנו בכלל "דיכאון פסיכולוגי"- כלומר דיכאון הנגרם אך ורק בגלל בעיה פסיכולוגית ושום בעיה פיזיולוגית. האם התשובה לשאלתי זו שנויה במחלוקת? השאלה הרביעית היא האם ישנם ספרים מקצועיים לגבי הקשר בין הגוף ונפש, ומהם? אני מאוד מתעניינת בנושא זה. כלומר האם הגוף והנפש הם אותו הדבר? האם זו שאלה אך ורק פילוסופית? האם אפשר בכלל לפתור שאלה זו? האם כל אלו רק השערות ולעולם לא נדע האם הגוף והנפש זהים לחלוטין? אשמח אם תפנה אותי לספרים/ מאמרים בנושא גוף ונפש. תודה לך גידי.

שלום מיקי: כמה ספרים פופולאריים תוכלי למצוא ברשימה הבאה: http://www.voices.co.il/books/books.asp הנוראפניפרין והסרוטונין הם נוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים במוח) שהאטת פעילותם קשורה לדיכאון. הידרוקורטיזון מופרש ע"י בלוטת יותרת הכליה ויש לו חשיבות בוויסות המטבוליזם של הפחמימות ולתגובת הגוף במצבי לחץ. מקובל להבחין בין דיכאון אנדוגני (בעל מקור אורגני) ובין דיכאון סביבתי, הנגרם כתוצאה מגורמי לחץ סביבתיים, אך קיימת הסכמה בין החוקרים על אינטראקציה (השפעה משולבת) של גורמים מולדים וסביבתיים, המתבטאת בכך שכאשר אדם בעל נטייה מולדת נקלע למצב לחץ הוא יגיב בדיכאון מהר יותר מאשר אדם שנקלע לאותו מצב ואין לו נטייה מולדת לדיכאון. כמובן, יש חוקרים המדגישים יותר את הגורמים הביולוגיים ויש המדגישים יותר את ההשפעות הסביבתיות. כל ספר רציני בפסיכופתולוגיה מקדיש חלק מהדיון בכל הפרעה נפשית לגורמים הביולוגיים (ספרים בעברית: פסיכופתולוגיה והחיים המודרניים בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה ופרקים נבחרים בפסיכיאטרייה בהוצאת פפירוס). בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

שלום ד"ר רובינשטיין, תודה על תשובתך, אך לא הבנתי האם הגוף והנפש הם אכן אותו הדבר. האם זו שאלה פילוסופית או שאלה שיש עליה תשובה "מדוייקת" ו"ברורה"? מדיכאון שעברתי, ואחרי טיפול פסיכולוגי ופסיכיאטרי, הגעתי למסקנה אישית שהגוף והנפש הם אותו הדבר בדיוק. האם ישנם חוקרים התומכים בדעתי? האם ישנם שחולקים עליה? מהי דעתך, אם מותר לי לשאול? אני יודעת בוודאות מניסיוני שכאשר לוקחים תרופה מסויימת (לגוף כביכול) היא משפיעה בצורה ישירה ביותר על הנפש. לכן הסקתי את המסקנה שהם אותו הדבר. אך האם זה פועל גם להיפך? האם טיפול בדיבור אכן יכול להפחית בכאב פיזי? ואם כן, אז אני מניחה שההנחה שלי היא נכונה, כי ברגע שיש קשר ישיר כ"כ ודו צדדי, ואין שום סיבה לחשוב שהם לא אותו דבר..אז....... תודה בכל אופן. ואם זו שאלה פילוסופית, או שאלה שעדיין לא מצאו הוכחות חותכות, אנא כתוב בתחילת ההודעה, שלא אפתח ציפיות מיותרות. כן, הנושא מאוד מטריד את מחשבתי.

אני ממליצה לך בחום לקרוא את המוקיון של היינריך בל. בתקופת התבגרותי הספר שם אצלי הרבה מאוד שאלות בפרופורציה.

קראתי את שתי ההודעות שלך, ואני מודה לך מאוד. סיפקת לי חומר למחשבה.