בעייה דחופה במקום העבודה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

16/08/2005 | 21:14 | מאת: ענת

שלום אני ענת בת 30 , חד הורית ואם לשניים. עוסקת בתחומי כבר 12 שנה מהן 6 חודשים במקום הנוכחי. אני ידועה כטיפוס לחוץ מאד ,חייבת שדברים ייסגרו באותו רגע, שלא יישאר שום דבר פתוח , מן פרפקציונזם שפוגע בי עד מאד. גם היותי חד הורית לא תורם , בלשון המעטה , ללחץ היומיומי ולעומס המטלות שיש על גבי. אתחדד יותר על הבעייה - מאז הגעתי למקום העבודה הנוכחי , לא עבר יום אחד שבו לא היה אדם חסר בצוות לפחות. כל שאר חבריי לצוות -שכולנו בעלי אותו תפקיד- ממש אדישים לכל העניין - הם , בניגוד אליי , עובדים ותיקים , ודי "שמים פס" ולא ניגשים לעמדת האדם שחסר לגבותו ולתת מענה לדברים שבטיפולו. אני לעומתם , עושה את עבודתי מוקדם בבוקר, ומייד ניגשת לגבות את האנשים החסרים. כך אני מוצאת עצמי מידי יום מתנועעת בין שלושה שולחנות , קורסת מעומס- אף אחד לא ביקש ממני לקום ולגבות ,אך אני חוששת שמא אם לא אעשה כן, יבואו בטענות. כל שכן, שהשבוע, שני דברים שבהם טיפלתי (של אנשים אחרים)לא התבצעו לשביעות רצון הממונים (שלא באשמתי)וקיבלתי על הראש. מה עושים? אני במלכוד, לא הייתי רוצה לאבד את מקום עבודתי. חוויתי פיטורין לא מזמן , וזה נורא. הממונים עליי כבר אמרו לי שהם מעריכים את האכפתיות, את האחריות ולקיחת היוזמה , אבל אני מרגישה שאני בסופו של דבר" הפראיירית" של המחלקה.ומה בעצם יוצא לי מזה אם אני חוטפת על הראש? רציתי ליזום שיחה ולשים לעניין סוף. אם יש מנהל - הוא צריך לפתור את הבעייה הזו. למה אני לוקחת על עצמי את הכל וכיצד עליי לנהוג בעתיד ? אני ממש בלחץ תודה ענת

לקריאה נוספת והעמקה
17/08/2005 | 01:37 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום ענת, אכן פרפקציוניזם היא חרב פיפיות: http://gidi5.home-page.org/ . מתיאורייך עולה שאת אובססיבית מאוד ויש לך צורך עז בשליטה ובכך שדברים ייעשו עפ"י דרכך. יכול להיות שבצורה הזו את יעילה מאוד וגם העבודה עצמה נעשית על הצד הטוב ביותר, אך יש לזכור שכל עבודה כמעט מתבצעת בתוך סביבה של יחסים בין-אישיים הדורשים גמישות ויכולת להיות קשובה לצורכי האנשים איתם את עובדת. את לוקחת על עצמך הכול כי את לא יכולה לשאת שדברים יתנהלו שלא עפ"י דרכך, לא עפ"י הקצב האישי שלך וכנראה גם אינך יכולה לסמוך על אחרים יותר מדיי. נשמע שאת הרבה יותר מדיי קשה גם עם עצמך וגם עם אחרים ומשלמת על כך מחיר כבד. מן הסתם, יש לכך קשר לדרישות שדרשו ממך בבית ולמידה בה סמכו עלייך. המלצתי היא לפנות לטיפול פסיכולוגי. הלחץ שבו את נתונה כתוצאה מהפרפקציוניזם שלך עלול לגבות ממך מחירים בריאותיים ולא רק נפשיים ולדעתי את זקוקה לעזרה מקצועית בהגמשת הדרישות מעצמך ומהסביבה ובהגברת היכולת שלך לקבל את עצמך ואת הזולת כמות שהם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org

מנהל פורום פסיכותרפיה