לב שבור

שלום רב, הייתי במערכת יחסים עם בחור מעל לחודשיים שהסתיימה ביוזמתו הפתאומית והמבלבלת מאוד לפני יותר מחודש. על אף שמערכת היחסים היתה קצרה יחסית, עד כה לא הצלחתי להתאושש מתחושות הכאב, הפגיעות , הבלבול והאשמה. התחלתי ללכת לטיפול לפני כחודש אבל אני לא מרגישה שיפור כלשהוא... רוב השיחות נסובות על הקשר ומדוע נפגעתי אך אני לא מרגישה שיפור ממשי. האם נכון להמשיך? אני מרגישה שרק הזמן יקל על פצעי ועל תחושות הדכאון הכללי שמלוות אותי לאחרונה, והייתי רוצה להיות יותר "מעשית". תודה רבה,אירית

שלום אירית, לדעתי, את עושה את הדבר הנכון. אמנם הזמן עשוי לאחות את הפצעים, אך הוא כשלעצמו לא יועיל לך להימנע ממצבים דומים בעתיד ולפתח חוסן נפשי. קודם כל, את נמצאת מעט מאוד זמן בטיפול (4 שיחות לדעתי) ואין לצפות לשינויים דרמאטיים בפרק זמן כה קצר. שנית, כמו שאת כותבת בעצמך, כדי להחלים מתחושת הדחייה העמוקה שהתעוררה כתוצאה מניתוק הקשר ע"י הצד השני דרוש זמן, שהטיפול הפסיכולוגי אינו יכול ולא רצוי שיקצר. אני לא מאמין בקיצורי דרך. אם הניתוק פגע בך כה קשה, יש להניח שהוא נגע בבעיות עמוקות יותר כגון דימוי עצמי נמוך ולשם כך יש צורך בטיפול ממושך יותר. אני ממליץ להתמיד בינתיים בטיפול הפסיכולוגי, להיות בקשר עם הרגשות שלך ודווקא לא להיות "מעשית" (=בריחה מהכאב הרגשי). בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org