שלום ד

טיפול פסיכולוגי . אני במצב ממש לא טוב בזמן האחרון , אני די מדוכאת ואין לי מצב רוח. מסיבות רבות. קראתי את המאמר והתחברתי לכמה דברים שכתבת , נאמר לי ואני גם יודעת שאני אגוצנטרית , אני חסרת ביטחון במידה גדולה והדימוי העצמי שלי לא משהו, כמו כן הבעיה היותר גדולה שלי היא שאני מאוד עצורה. כרגע גם מאוד מתוסכלת כי אני מרגישה שאני לא יכולה להביא את עצמי לידי ביטוי. בנושא של עבודה ובנושא החברתי . אני מרגישה שזה משפיע על כל החיים שלי כולל על חיי הנישואים שלי. הייתי אצל גרפולוגית שאמרה לי שהיא רואה אצלי מחנק נפשי חוסר יכולת לצאתמנקודת המבט שלי , ולהיות מספיק אובייקטיבית , חוסר ביטחון ושות' אני כבר לא יודעת מה לעשות - והייתי בטיפול שנים רבות (ולכן התחברתי לכתבה שלך ) מאוד סמכתי על הטיפול שיוציא אותי מהאפלה ומהקושי הנפשי . לאכזבתי ולצערי אני עדיין נמצאת בקושי שהועצם לאחרונה . בגלל שלא עבדתי תקופה ארוכה , התחתנתי , ככה שהציפיות שלי מעצמי הן כבר להיות עם קבלות. לא יודעת מה לעשות , לא רוצה יותר טיפול , ונמאס לי להעסק ברפש העצמי הזה . לא יכולה יותר ... חייבת לציין שלאימא שלי השפעה רבה על המחנק הנפשי בו אני נמצאת . האם יש לך הצעה אחרת בשבילי . אשמח לשמוע ,

שלום מיואשת, הטיפול שהתייחסתי אליו בכתבה (http://gidi9.home-page.org/) הוא בעיקר טיפול פסיכודינאמי שאצל אנשים אגוצנטריים, שבלאו הכי יש להם נטייה לחטט בעצמם, הוא יכול להגביר את הנטייה הזו, במיוחד אם הטיפול נמשך שנים רבות. ייתכן שטיפול קבוצתי, או אפילו סדנא לתקשורת בין-אישית, תהווה מקום מתאים עבורך ש"יאלץ" אותך להתייחס לזולת ולראות את הדברים מנקודת מבטו. כמו כן, יש עדויות לכך שפעילות התנדבותית, אולי דווקא עם מישהו הסובל מבעיות דומות לשלך, יכולה להוציא את האדם מעצמו. פעילות כזו מומלצת ע"י ויקטור פרנקל, אבי שיטת הלוגותרפיה, שכינה טכניקה זו "שלילת ההשתקפות" (de-reflection), כלומר, במקום להסתכל פנימה כמו שאנחנו רגילים בטיפול פסיכלוגי בגישה פסיכודינאמית, הדגש כאן בדיוק הפוך, להסתכל החוצה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין http://www.gidi.home-page.org/

כולנו במידה זו או אחרת אגוצנטרים. מי בצורה מוגזמת ונרקסיסטית ומי בצורה מאוזנת, אך ככלל: אדם קרוב אצל עצמו. זה הטבע האנושי (אולי המחדל האנושי) במיוחד במצבים קשים ובמקרי חירום הדורשים את מאגרי הכוחות הדלים שלנו ביתר שאת. כך שרוב הריכוז והמאמץ מופנה ליציאה מהסבך שנקלענו אליה ומושקע בעצם בעצמנו. האם משתמע מדבריך כי לרובו ככולו של הגזע האנושי, מטבע היותו אגוצנטרי, הטיפול הפסיכודינמי אינו יעיל? והוא מתאים רק ליחידי סגולה? מתי יש להשתמש בשיטת הלוגותרפיה של ויקטור פינקל? ולבכר אותה על פני הפסיכותראפיה הדינמית?