בעיה מטרידה

שלום רב, אני בשנות העשרים לחיי ובחודשים האחרונים צצה לי בעיה מציקה. אני מדי פעם תוהה אם החיים שלי בחודשים האחרונים לא יותר מאשליה, חלום, או אולי חיים אחרי המוות. המחשבה עלתה במוחי לראשונה בזמן נחיתה בח"ול כאשר לא קמתי במשך כל הטיסה וממש לפני הנחיתה הרגשתי כאילו עורק במוח עומד להתפוצץ כתוצאה מכך שלא הייתי פעילה כלל כל הטיסה. נחתנו ועורק לא התפוצץ... או שכן....? המחשבה עלתה במוחי מדי פעם בפעם, ממש לא בצורה אובססיבית אך עדיין חשבתי על זה. בזמן האחרון אני חושבת על זה קצת יותר. הסיבה שאני חושבת על זה יותר היא בגלל ארועים שקרו לי בזמן האחרון, אחותי טוענת שיצאתי מחדרי קצת לפני שהיא קמה לעבודה והוסיפה ואמרה שכנראה גם יצאתי מחוץ לבית אל החצר. לי כמובן אין שמץ של זיכרון ממה שקרה, ואני מבועתת מהמחשבה שאני קמה בזמן שינה ולא מודעת לזה באותו רגע או\ו אחרי שאני כבר "ממש" ערה. באותו יום עשיתי לי מן סימן לבדוק אם אכן אני קמה באמצע הלילה או הבוקר ולדהמתי הסימן הראה לי שכן! אני נורא פוחדת שאין לי שליטה וזיכרון כלשהו על דברים שעשיתי וזה קצת מתחיל להיות לי סוריאליסטי כל המצב הזה ואני מתחילה שוב לחשוב שאולי זה הכל חלום אחד גדול או שאני בכלל מתה וכל זה קורה כשאני כבר מתה וזה בעצם מה שקורה כשמתים - לנו זה נראה שהחיים ממשיכים כרגיל ואני לא מתכוונת רק לזה שאני קמה באמצע הלילה. ומה שהכי מעצבן זה שלמרות שאני שואלת את השאלה הזאת אני עדיין לא אהיה מסופקת כי אני אחשוב שהתשובה שתיתן לי היא בעצם פרי דמיוני, וזאת בעצם תשובה שהמח שלי המציא, נכון שאין לי ידע בהמון דברים שראיתי ונתקלתי מאז אבל אז אני נתקלת כי אני אומרת שאולי אני בכלל לא יודעת מה הידע הנכון ואין לי דרך לדעת שכן הכל חלום. בזמן האחרון דבר נוסף התחיל לקרות לי וזה שיוצא לי לדמיין משהו מסוים כאשר לאחר שניה אני מבינה שזה לא מה שחשבתי. אני יודעת שזה קורה לכל אחד הבעיה היא שזה התחיל להיות הרבה יותר תכוף. לדוגמא לפני כמה ימים כאשר הלכתי לכיוון הרכב חשבתי שראיתי ילד מתכופף מאחורי עץ ושניה אח"כ הבנתי שזאת שקית זבל גדולה. לגבי הבעיה הראשונה אפשר לומר שזאת סה"כ הסתכלות פילוסופית שאותה אי אפשר לסתור אך לצערי זה מטריד אותי שאולי חיי הם לא יותר מחלום. קצת רקע עליי : אני לא בדיכאון ולא סבלתי ממנו לפחות בשנתיים האחרונות.אני מדי פעם מדוכדכת ועצובה אבל אני לא חושבת שאני עונה על הקירטוריונים של דיכאון. גם לפני השנתיים האלה כשהייתי בדיכאון זה היה דיכאון של גיל ההתבגרות ולא יותר מזה. יצא קצת מבולבל אבל אני בעצמי מבולבלת מהמצב הזה. אני מקווה שתיארתי מספיק טוב את הבעיה שלי.

שלום לך, המלצתי היא לפנות לבדיקה אצל פסיכיאטר מומחה ולבדיקה במעבדת שינה. כל התייחסות מעבר לכך מעל גבי הפורום תהייה חסרת אחריות מקצועית מצידי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין