יחס מטפל - מטופל

ד"ר רובינשטיין שלום, לא תאמין מה קרה כשדיברתי עם המטפל על מה שאני מרגישה כלפיו (יותר נכון על מה שאני חושבת ולא מילים של אהבה) - אחרי שהתוודיתי שכל העניין משתלט עלי, שאינני מפסיקה לחשוב עליו, לדבר איתו ביני לבין עצמי, להיזכר בו, לדמיין שהוא בחדר אחד איתי, זקוקה לו ועוד... המטפל שלי ישב עם הצוות אליו הוא כפוף (כי הוא מתמחה) ובינייהם פסיכיאטרים ויחד הגיעו למסקנה ש...צריך להעביר אותי למטפל אחר עם המלצה למטפלת!!! את ההודעה קיבלתי בטלפון (ולאחרייה פגישה אחרונה) ומאז אני לא מפסיקה לבכות לסרוגין, לא מתרכזת בשום דבר משמעותי, חושבת כל הזמן מה ואיך קרה ולמה הם שינו את דעתם שהרי המטפל אמר שצריך לדבר על זה ופעם אף אמר "שגם אם תגידי לי שאת אוהבת אותי או שונאת - לא אעזוב", הפסיכיאטר גם כן אמר במכתב שצריך לעבד את זה בטיפול ואחרי כל זה פתאום- שינוי עמדה קיצוני שהשאיר אותי ממש שבורה. כששאלתי מדוע אני (לעומת אחרים שלא מעבירים) אמרו לי שבטיפול של שנה אין מספיק זמן לעבד את מה שקרה ואני סתם אסבול, הם רמזו לי שדבר כזה קורה בדר"כ כשמטופל בדיכאון אך לא ידוע לי שאני בדיכאון (אולי מדוכדכת כי חיי כרגע ריקים מתוכן). הם קבעו לי תור גם לפסיכיאטר. מה דעתך? האם המסר שהעבירו לי שגוי? האם לא פיספסתי טיפול טוב? האם פסיכולוגית אכן טובה יותר במקרה זה? אנא תגובתך . גלי

שלום גלי, אינני מצוי בפרטי המקרה, אך בהחלט עושה רושם שהצוות דן בטיפול שלך בכובד ראש. בעיקר כשהטיפול נערך בשירות הציבורי, חשוב להבין את המסגרת (setting). כדי לעבד העברה אכן דרוש זמן רב. למרות שעל פניו הדברים נראים כאילו הובטחו לך הבטחות שלא קויימו, המטפל שלך לא עובד בקליניקה הפרטית שלו, הוא מתמחה שמקבל הדרכה וייעוץ מהממונים עליו וכנראה גם הוא וגם הפסיכיאטר לא ידעו מראש את עצמת הרגשות. הייתי נותן יותר קרדיט לאבחנה שלהם, כאנשי מקצוע שרואים אותך פנים אל פנים, מאמין להם שאת בדיכאון ובדיכאון אכן מומלץ יותר טיפול תמיכתי ולא טיפול תובנתי (insight therapy). אני מניח שמטפלת תוכל לתמוך בך יותר ולעורר פחות סערה רגשית ויחד עם ההערכה הפסיכיאטרית המחודשת, נראה לי שדואגים לך יפה מאוד שם. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין