קשר אב ובת

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

01/06/2005 | 21:11 | מאת: נועם

אני בן 58 אלמן מזה 20 שנה. יש לי בת בגיל 28. בתי היתה בת 7.5 כשנפטרה אשתי. בתי לקתה בסכיזופרניה לפני כ 4 שנים וכיום נמצאת בשיקום. גם אשתי ז"ל היתה סכיזופרנית. מכיוון שכל השנים גידלתי אותה לבד, נוצר בינינו קשר מאוד חזק שיש בו מידה לא מבוטלת של תלות בי. במשך השנים נוצרו מצבים שהייתי בשבילה גם חברה לבילויים, ללכת לסרט ביחד, לבית קפה וכו'. היא מתקשרת אלי הרבה מאוד סתם כדי לדבר קצת, מרבה להתלונן על תחלואים וכאבים שחלקם אמיתיים אך יש בהם מרכיב של צורך בתשומת לב. אני מודע לכך שהתלות והקשר הזה לא תקינים ולא בריאים אך מתקשה להפסיק אותו. אני נמצא כרגע בקשר עם בת זוג והרבה פעמים כשאני איתה, בתי מתקשרת אלי עם בקשות שונות וזה כמובן מפריע לקשר. היא הרבה פעמים צריכה אותי ואת עזרתי בדיוק כאשר אני עם חברתי. ברוב המקרים אני יודע להעמיד אותה על מקומה , אך בכל זאת זה מפריע ומטריד. שאלתי, איך "מנתקים את חבל הטבור" , איך מקטינים את התלות? אני כל הזמן במאבק יומיומי עם העניין. נראה לי שחלק מהעניין זה קנאה של הבת שלי בקשר הזוגי. היא לפעמים מציינת שאני יותר עם החברה מאשר איתה. האם יש צורך בייעוץ או טיפול להתמודדבאופן מושכל יותר עם העניין.? מצבה הנוכחי של בתי הוא תקין. איננה חולה , מתפקדת היטב ומוצאת את מקומה במסגרת השיקומית. תודה מראש על התיחסותך.

לקריאה נוספת והעמקה
01/06/2005 | 21:22 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום נועם, אתה מציין שאתה מודע לכך שהתלות והקשר הזה לא תקינים ולא בריאים אך מתקשה להפסיק אותו. לכן, נראה לי שבאמת טוב תעשה אם תפנה לייעוץ מקצועי. אולי כדאי להיעזר במטפל העובד במסגרת השיקומית, שבו נמצאת בתך לצורך טיפול משפחתי שבו תשתתפו גם אתה וגם בתך מתוך רצון משותף לפתור את הבעיה. אני משוכנע שהתלות הקשה הזו גם אינה מוסיפה בריאות נפשית לבתך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה