חרדת דחיה, חרדת התקשרות
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
שלום לד"ר גידי רובינשטיין השאלה הגדולה היא "איך אני יוצאת מזה"? איך אלמד להעיז? איך אגייס את הפחד? כבר ילדה גדולה.... ובכ"ז מרגישה "תקועה"... לא מממשת את עצמי... לא מתחברת.... בורחת אל הלבד וכל כך רוצה ביחד - וזה כואב. אני רוצה להגיח אל העולם, לזהות מה אני באמת רוצה, מי אני, למצוא את עצמי עסוקה ברמה מקצועית מספקת, ליצור התקשרות עם בן זוג, להיות, ואני מבינה היום יותר מתמיד, עד כמה "משהו" לא מאפשר לי זאת. האם זה פחד מהתקשרות? מדחיה? מה עלי לעשות? איך לעקוף את הפחד, להבין שאני לא "נבלעת" גם אם תלויה..... האם תוכל להפנות אותי לקריאת "חומר" שיפתח לי את העיניים ? לכוון? תודה.
שלום שירה, ניתן להגדיר את הבעיה כהימנעות ואז, מבחינה התנהגותית, הפתרון הוא בחשיפה הדרגתית במסגרת טיפול התנהגותי-קוגניטיבי. עם זאת, כאשר מדובר בקשיי התקשרות, אינני מאמין בפתרונות טכניים והייתי ממליץ על טיפול פסיכודינאמי שבו תהייה לך הזדמנות להתקשר בקצב שלך עם מטפל וליישם את מה שאת חווה בהתקשרות זו, בחוויה המתקנת הזו, לקשרים מחוץ לחדר הטיפולים. בהמשך כדאי לשקול הוספת טיפול קבוצתי כדי לדעת מה קורה לך בקשרים. אינני חושב שהישועה תבוא מקריאת חומר עיוני בנושא. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין