שאלה בקשר לתלות בפסיכולוגית

שלום. אני מטופלת כבר כמה חודשים אצל פסיכולוגית. היא מדהימה והיא מאוד עוזרת לי . ממש האור היחיד בחיי ששוה לי לחיות בשבילו. אני מאוד אוהבת אותה ומאוד נקשרתי אליה. נראה שפיתחתי תלות גדולה בה. השאלה שלי היא מה יקרה כאשר היא כבר לא תוכל להיות הפסיכולוגית שלי. מהסיבה שאולי היא תפרוש או חס ושלום יקרה לה משהו. אפילו אם זה יהיה עוד כמה שנים. אני כל הזמן חושבת על זה ואני ממש מפחדת. החיים שלי לא שווים כלום בלעדיה ואם היא כבר לא תהיה כדי לטפל בי אני פשוט אמות! מה קורה במצב כזה? הרי אני מפתחת בה תלות ואני מניחה שזה יתעצם עם הזמן מה יהיה איתי שזה יגמר?? אני ממש בפחד מזה. אל תגידו לי שהולכים למישהי אחרת כי זה ממש לא יקרה. אני רוצה רק אותה ואני פשוט אתמוטט אם היא לא תהיה בשבילי. מה עושים??

שלום גלית, ראשית, מומלץ מאוד לדבר על התלות שלך עם הפסיכולוגית עצמה, כולל החששות שיש לך לאבד אותה. טוב מאוד שמצאת דמות משמעותית כל כך, אך התלות היא רק תופעת לוואי של הקשר הטיפולי ולא מטרת הטיפול, שאמור לתת לך כלים להיות יותר עצמאית דווקא. שנית, כמו באהבה, גם בטיפול כשיש לנו משהו טוב, אנו חוששים לאבדו. "מרבה נכסים - מרבה דאגה" - הדבר נכון גם לגבי אוצרות רגשיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

גלית שלום רב לך, כל תחושות התלות, החששות והפחדים שאת חווה בעקבות הטיפול - מתעוררים בכל טיפול משמעותי, טוב. את מרגישה שאת אוהבת את המטפלת שלך, קשורה ותלויה בה, וזה קורה לא רק בטיפול, אלא בכל קשר חדש ועמוק. אלא שבטיפול את רשאית לדבר על כך ועל כל דבר, בלא חשש שתידחי, חס וחלילה , או שתיתקלי בחוסר-הבנה או בחוסר קבלה - כפי שקורה לנו לעיתים בקשרים חוץ-טיפוליים. תדברי על כל זה עם הפסיכולוגית שתתמוך בך, תסייע ואף תעזור לך היפרד ממנה בהצלחה, בבוא העת.

גלית שלום רב לך, כל תחושות התלות, החששות והפחדים שאת חווה בעקבות הטיפול - מתעוררים בכל טיפול משמעותי, טוב. את מרגישה שאת אוהבת את המטפלת שלך, קשורה ותלויה בה, וזה קורה לא רק בטיפול, אלא בכל קשר חדש ועמוק. אלא שבטיפול את רשאית לדבר על כך ועל כל דבר, בלא חשש שתידחי, חס וחלילה , או שתיתקלי בחוסר-הבנה או בחוסר קבלה - כפי שקורה לנו לעיתים בקשרים חוץ-טיפוליים. תדברי על כל זה עם הפסיכולוגית שתתמוך בך, תסייע ואף תעזור לך היפרד ממנה בהצלחה, בבוא העת.

שלום רב לאחרונה נודע לי כי שלוחת אוניברסיטת דרבי בארץ פתחה חוג חדש ללימודי תואר שני בפסיכותרפיה קוגניטיבית התנהגותית. אבקש לשמוע חוות דעתך בכמה עיניינים: 1- האם לדעתך הגישה ההתנהגותית קוגניטיבית מקובלת ונפוצה היום בארץ, כלומר לדעתך יש בזה עבודה? 2- בררתי כי התואר בדרבי מוכר ע"י המל"ג וע"י משרד החינוך וכן התוכנית מוכרת ומאושרת ע"י איט"ה, האם לדעתך זה סיכון ללמוד באונ' שהתואר שלה אינו תואר ישראלי, האם זה עלול לסכן אותי מבחינה מקצועית בעתיד בחיפוש ומציאת עבודה ובהמשך ללימודים גבוהים? וכן כיצד מוערכת דרבי בשוק? 3- וכן מהי דעתך האישית על דרבי? האם הגיוני כי ניתן לעשות תואר שני בפסיכותרפיה למרות שבארץ לימודי הפסיכותרפיה נעשים רק לאחר לימודים בתואר שני טיפולי? האם זהו קיצור דרך שעדיף להימנע? בברכה