איך מתנהגים או מה בחורים באמת רוצים?

אף פעם לא חשבתי על כך, אבל בד"כ כשאני יוצאת עם בחור כמעט תמיד קורה שאנחנו כבר מתמזמזים על הפגישה הראשונה. אני בת 23 ורוב הבחורים שאני יוצאת איתם מבוגרים ממני בכמה שנים. רציתי לדעת מה באמת נחשב "נורמלי" או "מקובל" לעשות, האם זה בסדר מצידי "לתת להם" או לא? אני שואלת את השאלה הזו, כי אני עוקבת קצת אחרי תגובות של אנשים בעניין ואני רואה שמצד אחד הרבה בחורים יאמרו שהם יתייחסו לבחורה יותר ברצינות אם היא תדחה אותם מבחינה מינית לפחות בהתחלה, מצד שני, הרבה מהבחורים האלה גם לא שוללים סטוצים והם בעצמם יוזמים חלק מהפעילויות המיניות האלה.. ומצד שלישי חלקם גם מתייחסים אח"כ לבנות אולי בצורה זולה. קרו לי מספר מקרים שאחרי פעילות מינית כלשהיא, בחורים היו פחות רציניים או התייחסו אלי יותר בקלילות מאשר ברצינות. מצד שני, תמיד חשבתי שכשמגיעים לגיל בוגר, הדברים האלה כבר לא באמת משנים ומכיוון ואנחנו "בוגרים" אנחנו כבר לא משחקים במשחקים של גיל טיפש-עשרה. אז אני די מבולבלת עכשיו. מצד אחד הם יוזמים ואח"כ משנים את דעתם? ואם בחורה יוזמת - מה היא בשבילם? אני יודעת שתמיד תהיה "מלחמה" בין המינים וכיו"ב, ואולי זה ישמע קצת פרמיטיבי לומר, אבל אני שמה לב שבחורים יותר נהנים להשיג את הבחורה שלהם בדרך המסובכת - לנסות לצוד אותה כדי שאח"כ הם או יכבדו אותה יותר או יהנו יותר מהקשר. אני לא מבינה למה זה ככה, ולמה צריך את כל המשחקים האלה, פתאום כשאני חושבת על זה, אני לא יודעת איך באמת מתנהגים כשיוצאים עם מישהו. תמיד נראה לי שאם אני לא "אתן" לו (אפילו אם זה רק להתנשק) הוא לא ירצה אותי או יחשוב שאני לא מעוניינת בו. דיברתי עם ידיד שלי והוא אמר שיכול להיות שאני באמת "קלה" מידי להשגה ואולי אני צריכה לשקול להיות מתונה יותר אם אני רוצה שבחורים ירצו אותי. למרות שאני לא חושבת ככה על עצמי. דברתי גם עם אמי והיא אמרה שלא מתנשקים בפגישה הראשונה. אז צחקתי ואמרתי לה שזה דור אחר וצעירים היום מתנהגים אחרת ומתייחסים בצורה יותר חופשית למין מאשר בדור שלה. היא ענתה לי שהדברים האלה לא משתנים לעולם. בנוסף, יצא לי לדבר עם חברים אחרים והם לא הבינו את הבעיה. יש לי חברות שבעד סטוצים והן לא רואות בזה בעיה. יותר מכך, הן גם לעגו לי שבכלל אני מושפעת מהצורת יחס של הבחורים איתם הייתי ושהגיבו בצורה "שלילית". הן אומרות שבחורים כאלה הם פרמיטיבים ולא שווים את היחס שלי אליהם. אז מי צודק? מה נכון? ועכשיו ככל שאני חושבת על זה, אולי אני באמת לא יודעת איך מתנהגים ואיך מקובל להתנהג היום ובגיל שלי ובגילאים מבוגרים יותר. אשמח לקרוא תגובות רציניות בעניין גם מהד"ר וגם משאר הקוראים. תודה!

לדעתי יש להתייחס להבדל בין סטוץ לבין מערכת יחסים מתפתחת ורצינית. אם את יוצאת עם בחור לצורך סטוץ, כך מתנהל סטוץ. המין מגיע מהר. זאת מטרת הסטוץ. אבל אם המטרה שלך היא למצוא בחור שאיתו תבני מערכת יחסים אמיתית, היא חייבת להיות מושתתת על דברים כמו: חברות, דיאלוג, אמון, תחומי עניין משותפים, הנאות משותפות, קבלת האחר על חסרונותיו וגם מין מספק. מערכת כזאת לעולם אינה יכולה להיבנות בערב הראשון, שבו כל אחד משחק עדיין תפקיד, ואינו יכול להיות הוא עצמו, ולכן בעיני, גם למין אין עדיין מקום בערב זה. ו...כן, הגברים יודעים זאת. הם אוהבים סטוצים, אבל את האחת שתחלוק איתם את החיים הם יבחרו בקפידה, וקרוב לודאי זאת לא תהיה זאת ש"נתנה" להם הכל בערב הראשון..... דעתי האישית מיכל

שלום נגה, את רק בת 23 ואת כבר מתייחסת ל"יחסים בין אנשים בוגרים". נכון שגיל 23 כבר שייך לתקופת הבגרות המוקדמת, אך לרוב הבחורות והבחורים בגיל הזה, וגם בגילים מבוגרים יותר, יש מנטאליות של גיל ההתבגרות. אני לא חושב שהנושא הוא בהכרח האם לשכב או לא לשכב ומתי לשכב עם הבחורים שעימם את מנסה לצאת. בחורים בחברה שלנו הם תחרותיים והישגיים מאוד ונמשכים לאתגרים. הם רגילים להיות ה"כובשים" ו"כובש" נוהג להיפטר מטרפו לאחר שהשיג אותו. זאת בניגוד לבחורות המחפשות קשר רגשי יציב ולא ריגושים חולפים. אני בטוח שהבחורים שסיימו את הקשר איתך לאחר מגע מיני אחד או שניים היו מעריכים הרבה יותר בחורה "קשה להשגה". אבל מעבר לכול, אני שואל "לאן את ממהרת בגילך הצעיר?" פנייתך נקראת כפנייה של מי שהשעון הביולוגי מתקתק לה. בדרך-כלל מאחורי התופעה מסתתר דימוי עצמי נמוך, כאילו כל מה שיש לך להציע לבחור הוא יחסי-מין, וכל העניין הוא איך לתזמן אותם בצורה כזו שתגרום לבחור ליפול ברשתך לנצח. נראה לי הרבה יותר לעניין לבדוק בייעוץ מה עוד את יכולה לתת לבחורים, ולאנשים בכלל, ולא רק כאובייקט מיני שצריך לעשות מניפולציות עם המיניות שלו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מאד נהנתי לקרוא את תובנותיך בתחום הנדון... ועתה לשאלותי המציקות בתחום: איך תבהיר יזיזות מתמשכת או סיום סטוצים(חד פעמיים) מתוך יוזמה שלי בלבד, אצל בחורה קשה להשגה כמותי? רוב הסטוצים שלי מתפרקים ומתנפצים לאחר סטוץ חד פעמי וביוזמתי שלי! הגברים מצדם תדיר חוזרים ומטרטרים ולרוב אינם נעתרים מצדי ועל ידי:-(תרתי משמע)! האם אני כאשה מחליפה את האיצטלה הגברית...והנני גם הכובשת (שנוהגת להתפטר מטורפי מייד לאחר שהשגתי אותם?!) וגם הנכבשת המצודדת והמסוקסת? האם מלכה אחת יכולה לשאת 2 כתרים על ראשה ואין מלכות נוגעת בחברתה? האומנם אותם גברים שנמשכים אחרי, פעם אחר פעם, ביזיזות מתמשכת (כאשר אני קובעת את התיזמון, את התדירות ואת המיקצב) אינם השגיים ותחרותיים מספיק?? או שאינם מעריכים את מיניותם ואישיותם ועל כן קופצים על "המציאה" להתעלס באהבהים עמי כל פעם מחדש? אף לאחר ממלכת הכבישה הראשונית? חשוב לי שתבהיר לי איך יתכן מהלך פרדוקסלי שכזה בו אני הכובשת והנכבשת- פה אחד- לרוב, כמובן, בכל מערכת- יחסים? ובאותם מקרים נדירים בו אני נכבשת (שהרי קשה להשגה אני על אף הליברליות והמיתרנות המינית שלי) אני ורק אני היא זו "המשחררת את הטורף ואילו הוא חוזר ומטרטר, צמא וכמה לשחזור כבקאמבק?? האומנם על אף הרפרטואר המרשים שלי עם גברים כולם לא היו מאצ'ואיסטים דיו ולא הכירו בערך עצמם ומיניותם ועל כן התפשרו כביכול והתרפקו על המוכר והיותר "בטוח" (כביכול- שהרי אני מטעה כאמור) מאשר ללכת למסע ציד מרגש וסוחף ועתיר ריגושים ואתגרים??! אני תמיד תוהה מה סוד הקסם שלי על גברים בתחום המיני. ומדוע קשרים בודדים שלי יזיזותיים מתמשכים ויציבים פחות או יותר כאשר התדירות והתיזמון הנם תחת הכרעתי והחלטתי (והם מתקשרים לבדוק את הדופק האם בא המועד לחזון) ומדוע אני זקוקה לריגושים- חדשים לבקרים? ומייד לאחר שאני כובשת אני הודפת בשאט נפש סטוצים חוזרים עם אותם פרטנרים ויוצאת למסע ציד ממש כמו הגברים המאצואיים הדון ז'ואנים המתוארים? מחד מה הבעייה שלי שגורמת לי לחוסר יציבות במערכת יחסים והצורך בריגושים- חדשים לבקרים? ומאידך מהו סוד הקסם שאני מהלכת קסמים על גברים- בכל הגילאים ללא יוצא מהכלל והם כעלוקות רודפים אחרי לאחר סטוץ מזדמן ומתפרק מצדי?