על חופש בחירה, אחריות ובדידות - מאמרך באתר
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
נהניתי לקרוא את המאמר ולמדתי ממנו רבות. דיברו אלי בעיקר שני המשפטים הבאים: "מכיוון שתמיד קיימת האפשרות להמציא משהו חדש, או להעניק משמעות חדשה למשהו קיים" "כל בחירה שהוא עושה היא בחירה שלו בלבד. זוהי אחריות כבדה, ולעיתים קרובות האדם מנסה להימלט ממנה ולהפקיד את גורלו בידי כוחות אחרים" ועכשיו לעולמי הצר: בדידות היא בחירה? במשך שנים לא השקעתי בקשרים חברתיים ולא יכולתי ליצור כאלו בגלל המקום בו הייתי. עכשיו אני מרגישה שאני יכולה - אבל יכולת הבחירה שלי מצומצמת כי קשה ליצור יחסים קרובים עם אנשים בגיל 40 +. כולם כבר מאורגנים ברשת חברתית מבוססת ומספקת ודי עסוקים בחיי היומיום שלהם כך שקשה לבנות משהו משמעותי בגילאים כאלו. מנסה לחדש קשרים ישנים מהעבר, קשרים שנרדמו ל- 17 + שנים, אך מוצאת שזה לא פשוט. אני יכולה לתת משמעות חדשה לבדידות שלי? איך מתמודדים ? האמת שהקושי מגיע בעיקר בחגים, כי אני פנוייה יותר מאחרים ובן זוגי עובד. הילדים גדלו ואני כבר לא מעסיקה וממלאת את זמני בבילויים עבורם. כך שנשארתי אני והריקנות החברתית שלי. שביומיום מתמלא בעיסוקים שונים ואני חווה אותו פחות.
שלום איכפתית, יש לי הרגשה שכל מה שאאמר לך בלי להכירך יהיה בגדר עיצה שיטחית. אינך מתארת את עולמך, קשרייך עם בן זוגך וילדייך, במידה ויש, במידה מספקת. לכאורה, גם את התמסדת כמו חברייך בני ה-40 פלוס, ובכל זאת את מרגישה חוסר נגישות אליהם. עם זאת, אפשר בגדול לפעול בשני מישורים: (א) מציאת משמעות חדשה בחייך ו-(ב) ניסיון למצוא חברים חדשים. השתלבות בחוגים המעניינים אותך, תוכל לעזור לך לחפש לעצמך משמעות שאינה תלויה בזולת אך גם למצוא חברים פוטנציאליים המתעניינים באותו נושא במקום אלה שאבדו לך. ייתכן, כמובן, שהנושא דורש בדיקה יסודית יותר אפילו בשיחת ייעוץ חד-פעמית אצל איש מקצוע. כמו כן: המאמר הנוסף הבא יכול לספק לך פרספקטיבה נוספת: http://www.gidi18.home-page.org/ . בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין