העברה?

שלום. אני בטיפול כחצי שנה, ורציתי לדעת מה זה בדיוק העברה, ולמה זה מעיד על כך שהטיפול עובד. בנוסף, רציתי לשאול- אני מאוד מעריכה ואפילו אוהבת את המטפלת שלי, אני מרגישה שאני זקוקה לה, וגם כשאני לא בפגישה, ורע לי-אני כמהה לדבר איתה ולהתנחם על ידה. בין היתר, אימי נפטרה לפני כארבע שנים ואני מתגעגעת אליה נורא. מאוד חסרה לי דמות אימהית, ומתחילת הטיפול אני מנסה למצוא את זה בפסיכולוגית שלי. אני נורא רוצה שהיא תהיה כמו אמא בשבילי, וזה נורא מתסכל כי אני יודעת שזה לעולם לא יתקיים. אנחנו מדברות על כך רבות, בצורה מאוד מפורשת...רציתי לשאול, האם זה נובע מחוסר רצון שלה לדעתך, האם מטפל יכול לתת כזה "דבר" למטופל"? תודה

רק רציתי להגיד לך שאני מזדהה איתך. אמנם המקרה שלי קצת אחר. גם אני בטיפול חצי שנה ואני ממש אוהבת את המטפלת שלי. אבל אצלי מה שקרה זה שאין לי בכלל חברות וחוץ מהמשפחה אני מאוד בודדה אז אני מאוד רוצה שהיא תהיה חברה שלי וחושבת שאם כך יהיה אני יהיה הכי מאושרת . ואני לא יודעת אם היא יכולה לתת לי את זה. אני גם נורא מתגעגעת בין פגישה לפגישה ואפילו מאוד סובלת בגלל זה. אבל לצערנו זה כנראה המילה המעצבנת הזו העברה. וזה לא באמת יקרה. אבל לפחות זה עוזר כנראה לטיפול. בהצלחה

העברה זה העתקה של דמות משמעותית ודומיננטית מחיינו ובחיינו אל המטפלת שלך מעין: "חוויה מתקנת במגרש הטיפולי המועבר ממגרש החיים. נתת לכך סימולציה מדויקת, שהנך מעוניינת בהעברה- העתקה של דמות אמך (שהנך משתוקקת אליה בערגה ארוגה) שתהא גלומה במטפלת- עם כל המשתמע. ובהליך "העברה" חשוב מאד ללבן את התחושות ולדון עליהם, לפתוח ולהפתח עם האמוציות בשיתוף עם המטפלת כחלק חשוב ואינטגראלי מהטיפול והשיקום. זהו הליך מצוין ואני מדרבנת אותך לדון ולשתף את המטפלת בתחושות "העברה" שאת חווה כלפיה.

שלום di, העברה היא תהליך המתרחש בטיפול ואשר בו המטופל משליך על המטפל דמות משמעותית (לרוב של אחד ההורים) על המטפל באופן בלתי-מודע. השלכת דמות אמך על המטפלת היא בהחלט דוגמא טובה להעברה. המטפלת לעולם לא תוכל להיות אמך במובן הקונקרטי של המילה, אך היא בהחלט יכולה למלא תפקיד הורי אימהי כלפייך והציפיות שלך בכיוון זה מעידות על התקדמות הטיפול בדרך הנכונה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

אשמח אם תוכל להבהיר איך יכולה המטפלת "למלא תפקיד הורי אימהי". אני למשל מרגישה מאוד דומה כלפי המטפלת שלי (גם אמי נפטרה), אבל העובדה שהיא לא יכולה למלא את מקומה מתסכלת אותי ואני מאוד סובלת מהכמיהה למשהו שלא יכול להתקיים. אני מאוד מודעת לכך שזאת העברה, אנחנו גם מדברות על זה, אבל זה לא פותר את הבעייה... כך למשל אני משתוקקת שהיא תחבק אותי חיבוק אימהי, אבל זה לא קורה, כך שאין לי יותר חיבוק מאמא שנפטרה, וגם לא ממי שאני "מעבירה" אליה.... יוצא סבל כפול... איך פותרים את הבעייה? תודה עדי