חוסר החלטיות

אני בת 35, נשואה + שניים, מטופלת בכדורים נגד דכאון ושיחות. אני חסרת החלטיות לגבי כל דבר שאני עושה, ואם אני מחליטה ועושה משהו, לאחר מכן אני מעבירה ביקורת על עצמי או שאני שואלת אחרים אם פעלתי נכון או שאני מספרת ומעבירים עליי ביקורת ואז אני מצטערת על איך שפעלתי או על מה שאמרתי. אני אח"כ לא מרגישה טוב ויש לי כאבי ראש חזקים כי אני לוקחת את זה קשה שאולי פעלתי לא נכון ואולי הייתי רכה מדי ואולי וותרנית מדי ואולי הייתי צריכה לפעול אחרת במצב כזה. לא יודעת, קשה לי עם התכונה הזו שלי, ואני מרגישה שזה עובר כל גבול - החוסר החלטיות הזה. אודה על תשובתך.

שלום קרן, התופעה שאת מתארת אופיינית לקונפליקט נוירוטי. בקונפליקט נורמאלי אדם בוחר בין שתי אופציות ולאחר הבחירה הוא סוגר עניין ומגיע לרגיעה. לעומת זאת, בקונפליקט נוירוטי ככל שקרב מועד ההכרעה בין האופציות האדם נכנס לחרדה גדולה יותר, עסוק ביתרונות ובחסרונות של כל אחת מן האופציות, מתקשה להחליט ולאחר ההחלטה מתחילים הלבטים. הקלה חלקית מהעניין אמורה להיות מושגת באופן ביוכימי ע"י תרופות נוגדות דיכאון ממשפחת SSRI, שאותן בוודאי את מקבלת. בשיחות יש שיטות שונות לתקוף את הבעיה. בגישה הפסיכודינאמית עיקר העבודה היא על הדימוי העצמי הנמוך המסתתר מאחורי הדיכאון, בהנחה שעם התחזקות הדימוי העצמי, תוכלי גם להיות בטוחה יותר בהחלטותייך ופחות תלויה בסביבה בקבלת החלטות. הגישה הקוגניטיבית תתמקד יותר בהפנמת הרעיון שבכל אחת מהאופציות יש יתרונות וחסרונות ולכן כל החלטה שלא תקבלי אינה יכולה להיות כל כך גרועה כפי שהיא נראית בעינייך. את הרעיון האחרון אני מציע לך לאמץ במידת האפשר, גם אם את נמצאת בטיפול פסיכודינאמי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין