מהות הטיפול הפסיכודינמי

סיימתי עכשיו טיפול קצר מועד של עשרה מפגשים ( של שעה וחצי) - במסגרת פרויקט מודעות של הסתדרות המורים. זה טיפול פסיכולוגי שני שאני עוברת, הראשון לפני כעשור.ואני משתתפת בקבוצת תמיכה על בסיס 12 הצעדים ששם נעשית עבודה רגשית. היתה לי התחברות מהירה לפסיכולוג והיו לי חויות חזקות מאוד בטיפול. הקושי שלי הוא עכשיו אחרי סיום הטיפול. הייתי מאוד רוצה להעביר את הטיפול למישור המציאותי - להישאר ידידה של המטפל . הרגשתי בטיפול שהיה לו איכפת ממני וגם שנגעתי בו .( הכוונה נגיעה בנפש) אבל אני כל הזמן עסוקה במחשבה עד כמה זו מציאות ועד כמה דימיון. עד כמה אני יכולה בכלל לבנות על התפתחות קשר ידידות ( אני נשואה והוא לפי ההנחה שלי מעדיף גברים). מנסה להבין מה בדיוק קורה לי - ומדוע קשה לי לשחרר את הקשר. יודעת שהוא הפסיכולוג שלי ולא החבר שלי, יודעת שאני המטופלת שלו ושהקשר לא סימטרי. אבל מרגישה שגם הוא בודד וגם הוא רוצה בחברה ובקשר ואולי יכול להיות לנו טוב כידידים. מתלבטת אם להזמין אותו לארוחה בבית שלי, חוששת ממצב של דחייה. ואולי הכי טוב להשאיר אותו במקום של "המטפל שלי" כדי שיהיה לי לאן לחזור? כשאצטרך??? הזכרת באיזה מאמר "העברה" - אתה יכול לפרט????

שלום אכפתית, קשרי ידידות בין מטופלים למטפלים, גם כאשר הקשר הטיפולי הסתיים, הם מאוד בעייתים. בראש ובראשונה, כפי שציינת בצדק, הם מחסלים כמעט או הופכים מאוד בעייתית את האפשרות שלך לחזור לטיפול מרגע שהקשר יהפוך להיות ידידותי. בנוסף, רוב המטפלים הסבירים גם יימנעו מקשר חברי-ידידותי, גם לאחר הטיפול, וזאת לא משום שהם שייכים לגזע נאצל יותר של אנשים אלא משום שגם מבחינה אתית וגם מבחינה טיפולית-מקצועית הם מנועים מלקיים קשר כזה עם מטופלים לשעבר למשך תקופה ארוכה. גם אם המטפל יבהיר לך זאת בעדינות, את עלולה לחוש דחייה. העברה היא תהליך שבו המטופל משליך על המטפל דמויות משמעותיות מחייו, בעיקר אך לא רק, של הוריו. כמובן שזו סיבה נוספת לא לנסות ליצור קשר לא טיפולי עם המטפל גם לאחר תום הטיפול. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה ד"ר רובינשטיין. לא התייחסת בתגובה שלך לדברים שאני חשבתי שקורים אצל המטפל. יש לי אינטואיציות חזקות ואני שואלת את עצמי בקשר לדברים ש"הלבשתי" עליו - שנגעתי בו, ושהוא בודד וכו' - לפי מה שהמטפלים יגידו זה בטח שלי - העברה או לא משנה איך קוראים לכך, אבל גם הוא אדם שנמצא מולי ושאני חשה אותו - השאלה הזו מציקה לי - מי הבן אדם שמטפל בי, מה הקשיים שלו והחולשות שלו והצרכים שלו.ומה הוא אוהב לעשות בחיים. יש לי צורך לראות את האדם השלם שמאחורי המטפל. האמת היא שכילדה תמיד טיפלתי בהורים שלי ( הם חרשים) ובאחים שלי- ואולי בגלל זה קשה לי להיות מטופלת בלבד. להיות זו שמקבלת ולא זו שנותנת. אבל מדוע זה מפריע לטיפול אם אני מכירה את המטפל כאדם שלם????