שאלה כללית

שלום אני בן 20 וסובל כבר 4 שנים מדיסתמיה(או לפחות חושב ככה) במשך תקופה זו היו לי לא מעט ניסיונות התאבדות שנכשלו אחרי אחד מהם הוריי שמו לב למכצב שהשארתי והפנו אותי לטיפול שהתחיל טוב אבל הפסקתי אותו עקב בעיות כספיות ומכיוון שכבר תכננתי את הניסיון הבא. כרגע אני לא יודע מה קורה איתי אני מעוניין למות אך חושש שלעולם לא יהיה לי את האומץ או את היכולת להצליח אני מתעב את עצמי על כך שאני לא מסוגל להחליט ופשוט להרוג את עצמי החברה שלי מעוניינת לשלוח אותי לטיפול ואני לא יודע אם אני בכלל רוצה , הגעתי למצב שבו הדיכאון הוא חלק ממני ואני לא יודע אם אני בכלל מעוניין להחלים מצטער שאני סתם מבלבל לך את המוח השאלות שרציתי לשאול הם: 1.האם אני צריך להיפרד מחברה שלי ? אחרי הכול אני סתם מעמיס עליה את הבעיות שלי ויש לי הרגשה שזה לא המעשה הכי הוגן. השאלה היא בעצם , האם עדיף שאני פשוט אסיים עם זה וככה לא אפריע לכל האנשים מסביב אחרי הכול אין טיפול למחלה אין לי למה לצפות אלא לכך שכל החיים שלי ימשיכו כך מקווה למותי ובתיכנונו מצטער אם אני סתם מדבר אבל אני באמת לא יודע מה לעשות....

שלום קורט, ראשית, אם יש לך מחשבות אובדניות ההפרעה ממנה אתה סובל אינה דיסתמיה, שפירושה דיכאון קל וכרוני, אלא דיכאון מג'ורי, כלומר, עמוק הרבה יותר. בהחלט ניתן לטפל בהפרעה זו קודם כל ע"י תרופות נוגדות דיכאון ועליך לפנות באופן דחוף לרופא פסיכיאטר מומחה. חברתך אוהבת אותך ומספקת לך תמיכה וסיבה לחיות ואינני רואה סיבה לעזוב אותה. כנראה שאהבתה אליך מנטרלת את העומס. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין