השפעת פגיעה מינית אצל דור שני ביחסי אם-בת

שלום גידי, אני פונה אליך בבעיה שמטרידה אותי מאוד בשבועות האחרונים... אני בת 30, רווקה, עובדת במסגרת שיקומית בבריאות הנפש. אני לא נמצאת בטיפול. אמי בילדותה (גיל 6-8) עברה פגיעה מינית ע"י גבר מבוגר שעבד בחנות של ההורים שלה. היא לעולם לא סיפרה את זה לאף אחד. בגיל 12 כשהתחילה להבין מה קרה נכנסה למצב דכאוני שנמשך מספר שנים, עזבה את הבית ספר ולמעשה התחתנה בגיל 18 כדי לצאת מהבית. היא ילדה 3 ילדים, אני הבת השלישית. בגיל 11 עברתי מקרה של מעשה מגונה, בחור צעיר דחף אותי למעלית בבניין בו גרתי, ניסה לגנוב ממני כסף (שלא היה לי) והכריח אותי לשים את היד על איבר המין שלו. אחרי כמה דקות הוא יצא ואני עליתי חזרה הביתה. שם סיפרתי לאמא שלי מה קרה ושם לראשונה בחייה היא סיפרה לי שעברה התעללות מינית בילדותה. לפני כמה שבועות, במסגרת עבודתי, יצא לי להיות במגע קרוב ואינטנסיבי עם נושא של פגיעות מינות והשלכותיה. מאז אני מוצאת את עצמי ימים שלמים בוכה, מתקשה להרדם, מתקשה לעמוד במשימות של היום יום, אני נתקפת בתחושות חרדה, מתעוררות בלילות, לפעמים בוכה או עם מועקה. לפעמים אני מרגישה כאליו יש סוד נורא בעבר שלי שרוצה להעלות למודעות. אבל אני לא מסוגלת להבחין מה דמיון ומה מציאות. אני שואלת את עצמי האם ייתכן שיש לי הזדהות עם הטראומה שעברה אמא שלי במידה כזאת שאני חייה את זה מחדש בעצמי? האם גם אני נפגעתי מינית בגיל מאוד צעיר? (יש לי תחושות כאלה לפעמים, אבל אני לא יודעת לפרש אותה)... בכל מקרה, אני מרגישה כמו אדם שקורס תחת עול כבד... אשמח אם תוכל לכוון אותי או להסביר על התופעה של בנות לאמהות שנפגעו מינית... בברכה, מאיה.

שלום מאיה, קשה לדעת אם המחשבות הפוקדות אותך בשבועות האחרונים הן תוצאה ישירה של התקיפה המינית שעברה אמך. סביר יותר שיש קשר בין הדיכאון שעברה אמך ובין מצבך הנפשי כיום ואני משער שיש סיבות נוספות לכך שאת נמצאת במסגרת שיקומית בבריאות הנפש. המלצתי היא לנצל את העובדה שאת נמצאת במסגרת זו ולפנות לאחד מאנשי הצוות שאת מרגישה שיש לך קשר טוב איתו במיוחד כדי לשוחח איתו באופן סדיר על הנושאים המטרידים אותך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין