טיפול פסיכודינמי או קוגנטיבי התנהגותי-שאלה

מדוע מקובל לחשוב שהטיפול ההתנהגותי קוגנטיבי טוב יותר מהטיפול הפסיכודינמי? מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהטיפולים? תודה רבה מראש, ותודה שענית לי פעם שעברה(:

שלום אביחי, הרוב המכריע של המטפלים בישראל עובדים בגישה פסיכודינאמית דווקא. בניגוד לטיפול הפסיכודינאמי, שיעילותו אינה נבדקת באופן שיטתי במחקר, תוצאותיו של הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי נבדקות ונחקרות ומחקרים אודותיו מתפרסמים השכם והערב. חלק מהמחקרים, יש לציין, ממומנים ע"י יצרני תרופות (בעיקר נוגדות דיכאון) והתוצאות מתייחסות לטיפול קצר מועד משולב, תרופתי, התנהגותי וקוגניטיבי. טיפול התנהגותי-קוגניטיבי הוא טיפול קצר מועד ומתאים לדעתי לאנשים שאינם ששים להסתכל אל תוך עצמם ומחפשים פתרון מיידי וכאשר הבעיה ספציפית וממוקדת יחסית (למשל, גם מטפלים פסיכודינאמיים יסכימו שבפוביות יש לטפל טיפול התנהגותי). קיימת מחלוקת לגבי שימור השינוי המושג מטיפול כזה, אם כי מחקרים מסוימים מראים שהסימפטומים אינם חוזרים או מתחלפים. כאשר הבעיה כוללנית ופולשת לכל תחומי החיים (והיא לאו דווקא חייבת להיות חמורה), טיפול פסיכודינאמי המתייחס לאישיות כמכלול עדיף על פני טיפול פסיכודינאמי, בעיקר אם למטופל יש מספיק סבלנות, כוחות ויכולת לדחות סיפוקים. ישנם אנשים שעבודה דרך הרגש, כמו בטיפול פסיכודינאמי, מאיימת עליהם ואז בהחלט קיים מקום לטיפול התנהגותי-קוגניטיבי וישנם אנשים שפשוט לא ימלאו אחר הוראות הטיפול ההתנהגותי-קוגניטיבי, הם יותר "מחפשים את עצמם" והחסך שלהם בתשומת-לב גדול כל כך שטיפול התנהגותי-קוגניטיבי לא יתאים להם וטיפול פסיכודינאמי בהחלט יענה על צורכיהם. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין

אני יותר מתאים לפסיכודינמי, לדעתי. אבל יש לי שאלה נוספת: אני הבנתי בערך איך טיפול התנהגותי קוגנטיבי הולך. אבל אני לא הבנתי איך הטיפול הפסיכודינמי מתבע, וגורם לצאת מחרדות: אני רק יודע שבהתחלה מנסים לראות את הגורם שגרם לחרדות, ואחר כך? איך גורמים לחרדות להיעלם(עם הזמן כמובן)? פעם קראתי משהו על חסך רגשי.. אבל לא הבנתי\: תודה רבה, אביחי.