איום בהתאבדות-דחוף ביותר!

אמי בת 53,מובטלת כמה שנים, ללא עבודה קבועה, וללא עיסוקים. כמו כן, סובלת מכאבים בגב וברגל. באופן קבוע היא מדוכדכת,מרירה ועצבנית, אף פעם לא מרוצה ותמיד חושבת שבני משפחתה הקרובה נגדה (כלומר בעלה ושני ילדיה). עם חלוף הזמן, היא הופכת להיות פחות ופחות מאושרת ומרוצה מחייה, ואין לה מוטיבציה לשנות ולשפר את חייה. כשאנו מנסים לדבר איתה ולומר לה שהיא זקוקה לטיפול פסיכולוגי/פסיכיאטרי, היא מתנגדת וכועסת וחושבת שאנו נגדה ורוצים ברעתה.מצב זה מגיע לרמות שבהן היא מתחילה לריב איתנו בצעקות,קללות,השפלות וכו', על בסיס קבוע. ביום שישי האחרון, היא בכתה ואפילו ניסתה להתאבד. היא נעלה את דלת חדרה,הגיפה את התריסים והחלה לחפש כדורים לבלוע תוך כדי כך שהיא אומרת שהיא הולכת להתאבד.אנו כמובן נכנסנו לחדר ומנענו ממנה להגיע לכדורים וכרגע רוקנו את חדרה מהם.היא טוענת ש"אם היא לא תתאבד היום אז מחר". אנו אובדי עצות, ודואגים לה מאוד,שכן היא אינה מוכנה לקבל עזרה מקצועית. מה עושים? מחכים לתשובתך בדחיפות!!!

שלום לך, כאשר קיים חשש אמיתי להתאבדות והאדם אינו מוכן לפנות לטיפול, הדרך היחידה היא לכפות עליו אשפוז פסיכיאטרי. הרושם מהתנהגותה של אמך הוא של איום דמונסטרטיבי בהתאבדות כדי למשוך תשומת לב וכנראה מדובר בדיכאון משולב בנטיות אישיותיות היסטריות, אך בוודאי שדרך האינטרנט יש ללכת על הצד הבטוח ולנהוג באיומי ההתאבדות כאילו היה בהם ממש. המלצתי היא לפנות אל רופא המשפחה של אמך בתקווה שיש לה בו יותר אמון מאשר בכם ולהתייעץ איתו. ייתכן שהוא יערוך ביקור בית בעצמו או ישלח את האחות הקהילתית לערוך ביקור כזה וייתכן שיפעיל פסיכיאטר באופן שלא יחייב אשפוז. ייתכן שכאשר איום האשפוז הכפוי על אמך יהיה ממשי, היא תפסיק באיומי ההתאבדות. בכל מקרה, הצעד הראשון צריך להיות ליידע את רופא המשפחה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין