כניסה לגן ילדים
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
יש לי ילד בן שנה וחמישה חודשים, בן בכור ויחיד לבנתים,, הוא ילד מאוד חברותי עם קרובי משפחה.אני אינני עובדת, ועל כן הכנסתי אותו לגן במטרה שתיהיה לו חברה, גן פרטי המונה שישה ילדים. כבר חודשים וחצי-את הדרך לגן הוא עושה בשמחה אך כשהגננת לוקחת אותו הוא בוכה, וכשאני הולכת הוא מפסיק לבכות (מחוץ לדלת אינני שומעת בכי וכן אני סומכת על דברי הגננת),במשך היום הגננת מספרת שמשתף יפה פעולה בגן. (מהתרשמותי הגננת לא מפעילה את הילדים בצורה מענינת ומגוונת) ביומיים האחרונים הוא הפסיק לבסות בכניסתו לגן אך החל להיות אדיש אלי כשאני עוזבת אותו וכן כשאני באה לקחת אותו הוא ממשיך לשחק כמעט בלי להתיחס אלי. מלבד זאת בתקופה שבה החל את הגן התחילו להיות יקיצות בלילה, בערך פעם אחת, כמעט כל לילה . שאלתי האם התנהגותו מראה שהגן -הגננת אינם מתאימים לו, או שהוא עדין לא בשל ומה לדעתך כדי לעשות? תודה רבה.
שלום חגית, מתיאורייך עולה, שקיימת חרדת נטישה משני הצדדים, גם הילד פוחד שתנטשי וגם את מפחדת לנטוש את הילד ונוטה להגנתיות-יתר עליו. הבכי של הילד מבטא חרדת נטישה ועורר אצל הגנת-יתר ואילו כאשר הפסיק לבכות את מרגישה אדישות מצידו אלייך. לדעתי, קיים כאן ליקוי בתהליך ההתקשרות שלך אל הילד, הנובע להתרשמותי מכך שאת מגנה עליו יתר על המידה. עצתי לך היא להשאיר את הילד בגן, להרפות ממנו, כן למצוא לך עבודה, לצאת לעבוד ולמצוא לך יותר חיים משל עצמך ואני משוכנע שהדבר ייטיב עימך ועם ילדך כאחד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין