שאלה קשה

לד"ר רובינשטין שלום, אני נמצאת בצומת קשה של חיי, הייתי רוצה לסיים אותם מיד, הייתי עושה זאת כבר מזמן אם לא היו ילדי (3). לפני כשבוע פצעתי את עצמי פצע עמוק למדי. זאת אינה הפעם הראשונה שאני פוגעת בעצמי, הייתי במצוקה קשה והיה לי צורך דחוף להזיק לעצמי. זה לא היה נסיון התאבדות. אלא שמאז אני לא מאפשרת לפצע להגליד. ביומיים האחרונים אני מנסה להחדיר לתוכו חומרים מזהמים כדי שהדבר יראה כהתאבדות אלא כזיהום. חלודה, חומר שפותח סתימות בכיורים, אדמה מהגינה. אני יודעת שאם הייתי מגיעה לחדר מיון היו מאשפזים אותי מיד במחלקה סגורה, למרות שהפצע המקורי לא היה נסיון התאבדות. אך לאחר היומיים האחרונים - אני בעצמי מבולבלת מאוד. קשה לי עם עצמי, קשה לי עם הנוכחות שלי. אבל אינני רוצה לפגוע בילדים שלי שיחשבו שאמא שלהם רצתה למות יותר משאהבה אותם. שאלתי פשוטה - האם משהו מהחומרים שהחדרתי לפצע המדמם יכולים לסכן אותי באופן רציני? האם מה שעשיתי עד עתה אכן נחשב "נסיון התאבדות"? תודה.

היי. נראה שאת נמצאית בתקופה קשה ואת מציינת גם שיש לך ילדים ושהם מחזיקים אותך, הם חשובים לך מאוד. אני יכולה להזדהות עם התחושה הקשה שלך, עם החוסר אונים ואני מרגישה שאת מודעת לזה שפציעה כזו היא מזיקה. בשבילך ובשביל הילדים שלך, בשביל איכול חיים טובה יותר ושקט נפשי, אני מציעה לך בחום ללכת לטיפול פרטי או דרך קופ"ח. אני אומרת את זה כי אני יודעת שאפשר לצאת מזה! יש בנו כוחות נפש שאנחנו לא מודעים להם אפילו, בעזרת מטפל/ת טוב, את תראי שיפור ניכר במצב. הילדים שלך צריכים את אימא שלהם והם צריכים אותך בריאה. את צריכה לעשות את המאמץ הזה, זה שווה את זה. בהצלחה!!

שלום לך, אינני רופא ולכן אינני מוסמך לענות בעניין החומרים שהכנסת לגופך. את נמצאת במצוקה גדולה מאוד ועלייך לפנות בדחיפות לרופא פסיכיאטר מומחה. ספרי לו בכנות על רגשותייך ועל החומרים שהכנסת. ייתכן מאוד שיהיה צורך באשפוז, אולי לאו דווקא במחלקה סגורה, אך זה יהיה אשפוז לטובתך כדי לשמור עלייך מפני עצמך. במצב הנוכחי את אמנם לא מתאבדת אך פרט לנזק שלך לעצמך, את גם רחוקה מלתפקד כהורה מספק עבור ילדייך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין