איידספוביה

קראתי את הדברים שלך בעניין האיידספוביה, ונדמה לי שיש בהם ממש. ואני רוצה לספר: מזה מספר חודשים - אולי שנה - שאני חי בפחד מתמיד שמא נדבקתי באיידס. במהלך הזמן עשיתי בדיקה, ונמצאתי שלילי, אבל זה לא הסיר את החשש: אולי הבדיקה היתה מוטעית, אולי הם טעו ברישום של התוצאות ורשמו אותי כשלילי בזמן שהייתי חיובי ועוד. ולא, אין לי כל בעיה עם היותי גיי. אני חי כהומו מזה שנים רבות, משפחתי יודעת, חבריי הקרובים. יש לי זוגיות קבועה מזה שנים - אבל פתוחה מבחינה מינית. לאו דווקא פתוחה באופן גלוי ומוסכם לחלוטין על בן זוגי... ונדמה לי שיותר מכל דבר אחר הפחד המלווה אותי הוא תוצאה ישירה של רגשות עמוקים וחבויים אחרים - נקיפות מצפון על בגידה במערכת הזוגית. אז אפשר שהדברים שכתבת הם נכונים, אך רק במידה. סיבות רבות יכולות להתחבר לאותה "איידסופוביה" עליה דיברת. ובינתיים, אני אמשיך לבדוק את גופי ולנסות לאתר סימנים פסיכוסומטיים לקיומה של מחלה בגופי, שאין לה סממנים חד משמעיים המצביעים על קיומה, מה שמקל עלי עוד יותר למצוא תמיד עוד איזה סימן המוכיח את התיאוריה. בטח אני נשא, רק עוד לא גילו.... כמה פאתטי מצידי, ועוד יותר פאתטי זה חוסר היכולת שלי - ואולי בגלל הידיעה שלי שאין בכך כל טעם - לעשות שוב בדיקה. בכל זאת, מה הטעם - הרי זה לא ישחרר אותי מהפחד שמא הבדיקה מוטעית, אולי לא רשמו טוב וכו'. לאחרונה גיליתי דרך חדשה להתמודד עם הפחד: לדבר עם נשאים בפורומים שונים. לנסות לגעת מבלי לגעת. זה לא עוזר, אבל זה נותן לי אשליה שזה עוזר.

שלום גיי פרנדלי, במסגרת הכתבה (http://www.doctors.co.il/m/Doctors/a/Article/xID/3300/xCT/230) אכן לא התאפשר לי לגעת בכל הסיבות האפשריות לאיידספוביה, סיבות התלויות במצבי החיים השונים של הסובל מהפוביה. רגשי אשמה על בגידה בבן-זוג נראים לי כפרשנות סבירה ביותר לתופעה ובמקרה כזה הייתי ממליץ על פנייה לטיפול בבעיות הזוגיות הגורמות לך לחפש סקס מחוץ לקשר. הטיפול, אגב, יכול להיות אינדיבידואלי, אם אינך רוצה לשתף את בן זוגך בסיפורי בגידותיך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין