ביקורתיות כתכונה

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

06/02/2005 | 20:34 | מאת: אסף

שלום, מה יכול להיות המקור לאדם שהוא ביקורתי לאחרים בצורה מעט מוגזמת.(הביקורתיות גם כלפי עצמו) למעט פרפקציוניזם... תודה

לקריאה נוספת והעמקה
07/02/2005 | 00:20 | מאת: איציק

הי לי נראה שאם אתה הוא האדם וגם סובל ממה שאתה מתאר אז זה פחות חשוב ממה זה נובע אלא איך מחלישים או מפסיקים את זה. ואם זה גובל ממש בכפיתיות אז יש לזה גם טיפול תרופתי. אני מצטער שיש יותר מידיי "אם" אבל פשוט לא נתת הרבה אינפורמצייה מקווה שעזרתי במשהו איציק

07/02/2005 | 11:50 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום אסף, ביקורתיות היא אכן פן של פרקפציוניזם (http://gidi5.home-page.org/) והיא מבטאת, קודם כל, קבלה על תנאי של ההורים או אחד ההורים את הילד, כך שהילד הפנים את תנאי הערך שהציבו לו ההורים ואינו יכול לממש את עצמו. ההורים עצמם הפנימו את הערכים ההישגיים של החברה בה אנו חיים ובמקום לקבל את הילד כמות שהוא ולאפשר לו לממש את הפוטנציאל האינדיבידואלי שלו לוחצים עליו, או גרוע מזה, נותנים לו אהבה, כאשר הוא מציית לנורמות החברתיות ההישגיות. כתוצאה מכך, גדל אדם שאינו מקבל את עצמו (ביקורתי כלפי עצמו) שמתקשה לקבל אנשים אחרים וביקורתי כלפיהם. בטיפול פסיכולוגי ניתן להביא את האדם לידי קבלה עצמית שגוררת בעקבותיה קבלה של הזולת כמות שהוא וכתוצאה מכך גם שיפור ביחסים הבין-אישיים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

07/02/2005 | 11:54 | מאת: אסף

תודה רבה, כרגיל "דפקת על ראשו של המסמר" . דברים מתבהרים לפחות ברמה התיאורטית, יישר כוח דר רובינשטיין.

מנהל פורום פסיכותרפיה