רגשות

שלום לכולם, לאחרונה קיבלתי מסרים מרומזים מהפסיכולוג שלי שאני חשובה (עקב קשיים שלי להפרד ממנו), ושהכאב שלי כתוצאה מהפרידה הקרבה הוא לא לא רק שלי. משום מה למרות הקירבה ביננו אני לא יכולה לשמוע אותו אומר לי את הדברים בפה מלא. אני מייד מסיתה את השיחה למקומות יותר נוחים לי. אני בטוחה שיהיה לי נעים לשמוע שגם לו יש קושי (מסויים) להפרד ממני אך איני יכולה לשמוע זאת. או כל מחמאה אחרת ממנו. מדוע?

שאלה חשובה - האם לדעתך הוא מביע את הקושי הזה כדי לגרום לך להרגיש יותר טוב (להעלות את הבטחון שלך, לתת לך הרגשה שאת חשובה) או שהוא מביע את זה באופן שקשור אליו? אם הוא מביע את זה כמטפל, שאומר "את מטופלת חשובה ויקרה לי, ואני רוצה שתשמעי את זה ותביני שזה אפשרי", זה דבר אחד, ודבר אחר שהאדם שהוא המטפל מפתח כלפיך רגש שחוצה (ולו במקצת) את הגבולות הבטוחים של הקשר הטיפולי בכך שהוא מכניס את הצרכים/רגשות שלו. אם את יכולה לאבחן איזה סוג אמירה זאת, אולי תוכלי להבין טוב יותר מה קשה לך. ממה שכתבת נשמע לי שעצם קבלת סימן שאדם אחר מרגיש שאת חשובה קשה לך, זה אולי מעיד על דימוי עצמי נמוך, פחד מקירבה, מהדדיות, ואולי גם מרמת הרגשות שלך שעלולה פתאום לפרוץ אם באמת תקבלי את זה שהקשר הוא חשוב, משמעותי. אבל כל אלה רק השערות ונראה לי שאת והמטפל שלך תוכלו לדעת הרבה יותר טוב אם תעלי את השאלה בטיפול עצמו.

תודה על ההתייחסות. המטפל שלי לא חוצה קווים. הקושי הוא כולו שלי. כנראה שאצטרך להתגבר עליו ולדבר אתו על זה בפגישה הבאה. יום נעים

שלום מטופלת, את השאלות האלה את צריכה להפנות מן הסתם לפסיכולוג שלך. הסיבות משתנות מאדם לאדם ואני אינני מכיר אותך אישית. הקושי שלך נראה לי כפול: גם המבוכה שנגרמת לך מעצם מה שנראה כ"החלפת תפקידים" (את זקוקה לו ולכן את גם אמורה לסבול מהפרידה ולא הוא) וקושי לקבל מחמאות הנובע מדימוי עצמי נמוך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה על התיחסותך.