רוצה לעזור לחברה טובה

היי :-) יש לי חברה טובה בת 26 , בת יחידה הוריה גרושים אביה בחו"ל שנים...היא חיה עם אמה. היחסים בניהן מורכבים, אמא שלה להבנתי עוד שולטת ומכתיבה לה איך לחיות (מתי לצאת, לחזור, ללמוד וכו'), חברתי תמיד מנסה לרצות אותה למרות שלא מסכימה איתה לגבי דבר. היא משקרת לה המון לגבי הכל ("אני יוצאת ללמוד עם חברה" ויוצאת לבילוי).אמא שלה תמיד מקטינה אותה : "את לא מצליחה במבחנים, את פרזיטית, סתומה..." יש לציין שאמה משכילה בעלת מס' תארים. כמו כן במערכות יחסים היא לא מצליחה, תמיד חושבת שהיא שמנה ותמיד מוצאת לומר דברים שליליים על מי שמתחיל איתה (והמון מתחילים!). ברגע שלא מוצאת מה לומר על בחור תמיד אומרת :"למה שזה יצליח בנינו, אני בחורה עם בעיות" וחותכת את הקשר. יש לציין שהיא בחורה מאוד אינטליגנטית, יפה ומאד אוהבת אנשים.מה יכולהלהיות הבעייה שלה??? תודה, פרח.

שלום פרח, לפי תיאורייך, חברתך אינה מפותחת כפי גילה מבחינה רגשית והצעד הראשון המתבקש כאן הוא, קודם כל, הפרדה פיזית בין הבת לאימה ע"י מגורים נפרדים. אמנם הדבר לא יבטיח ניתוק רגשי מלא והאם הדומיננטית הזו תמשיך לחיות בראשה של חברתך, אך זהו לפחות צעד לקראת עצמאות ואולי המשך תהליך ההתעצמאות של חברתך צריך להתרחש במסגרת טיפול פסיכולוגי. עם זאת, אני חייב לציין שעם כל הרצון הטוב שלנו לעזור לחברנו ולעודד אותם לעשות דברים למען עצמם, כמו לצאת מבית ההורים או לפנות לטיפול פסיכולוגי במקרה הזה, היכולת שלנו מאוד מוגבלת. כל האנשים שהופנו אליי לטיפול ע"י יקיריהם לא הגיעו כלל לפגישה הראשונה או אם הגיעו לא החזיקו מעמד בטיפול יותר מפגישה אחת או שתיים. הטיפול הפסיכולוגי בנוי על מוטיבציה ומצוקה של המטופל עצמו וייתכן מאוד שחברתך אינה סובלת מספיק כדי לערוך את השינויים המתבקשים בחייה. את, כחברה שלה, יכולה לקבל אותה רק כמות שהיא, למרות שהתנהלות חייה אינה נראית לך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

גידי, תודה רבה! כמובן שאני מקבלת אותה כמות שהיא, לעולם לא אשפוט אחרים.... :-)