אהבה אמיתית

אני נמצאת בטיפול פסיכולוגי חודשיים וחצי,מודעת למקום שלא קיבל מספיק חיזוקים חיוביים בילדות ונמצאת עם בן זוג כבר 11 חודש בתההליך בניה קשה שנראה לפעמים כמו הרס, אנחנו מבינים מה הבעיה של כל אחד אבל לא משתפים פעולה, עם הרגישויות אחד של השני והכל הופך להיות עיסה של האשמות ומשחק של קירבה ומרחק בלי רצף,לכל אחד קשה לצאת מהמקום המתגונן שרוצה שידעו שהוא נאהב וששמים לב אליו,אני רוצה לאהוב אותו ,האהבה שלי מתפרשת בלשים את הזוגיות במקום הראשון,בלרצות להיות כל הזמן יחד,זה מה שמראה לי שאני נאהבת,בן זוגי חושב שונה ממני והוא אדם שזקוק ליותר מרחב ממני,הויכוחים נהיים קשים,ואני לא רוצה לעזוב,אני רוצה לשפר,להרגיש בטוחה לתת את כל מה שיש לי,האם חוסר הרגישות ההדדית לפעמים היא תוצר של חוסר אהבה? של אהבה לא אמיתית? של אהבה שהיא רק תלות? האם אפשר להפריד או לחילופין ,שגם אוהבים וגם לא רגישים,כלומר האם אתה אוהב מישהו שאתה לא רגיש אליו עד הסוף,או שאתה אוהב ודואג רק לעצמך?

שלום דבי, נראה לי שהבעיות שאת מתארת צריכות להיות נידונות בטיפול הפסיכולוגי שלך. אינני רואה כל ערך מוסף שאני יכול לתרום בבעיות מסוג זה לאדם שנמצא בטיפול אצל מטפל שללא ספק מכיר אותך הרבה יותר טוב ממני. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין