דחוף...

שלום, נערה החוששת מאד לישון מחוץ לבית. עומדת בקרוב לפני טיול של מספר ימים ומתלבטת רבות בשל חששותיה. (קבוצת המטיילים גם לא מוכרת). היא זקוקה לביטחון שברגע שתרצה לחזור הביתה יהייה מי שיחזיר אותה, גם אם זה בשעות הלילה.אין לנו האפשרות להבטיח לה זאת.(מדובר במרחק של כ3 שעות נסיעה). האם לעודד או להניח לה להחליט לפי הרגשתה? האם יש דרך לעזור לה בהתמודדות עם מצב זה? תודה

שלום אלמה, בהחלט הייתי מאפשר לנערה להחליט לפי הרגשה, לא כופה עליה את הטיול ולא מנסה למנוע אותו. חששותיה מבטאים חרדת נטישה מהבית. אולי גוננת עליה יתר על המידה והגיע הזמן להרפות קצת. הייתי משאיר לה את האפשרות להתקשר אליכם על מנת להחזיר אותה בכל עת. ייתכן שעצם הידיעה שקיימת אפשרות כזו תשאיר אותה בטיול עד סופו. חשוב מאוד שהדבר ייעשה באווירה מתירנית, כלומר, שלא תשדרו לה שנכשלה, במידה שלא תצליח להישאר בטיול עד סופו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

דוקטור, ראשית תודה על תשובתך. אכן, כנראה חרדת נטישה,זוגיות של הורים שאינה יציבה,ואולי באמת הגנת יתר. עניין הטיול-אכן אני מאפשרת לה להחליט, העניין הוא בזה שהיא לא מסוגלת להחליט.מאד רוצה לצאת מצד אחד,ומצד שני חוששת מתחושות חרדה שעלולה לחוש.בכל מצב לא מרגישה טוב עם עצמה. כמובן שאפשרנו לה קשר טלפוני,ואפילו מונית חזרה במידת הצורך.אך ההתלבטות ואפילו הייתי אומרת יסורים שלה כל כך קשים, שמצד אחד נראה לי שתחכה לתקופה שבה הדברים יבואו לה יותר בקלות,ומאידך היא מרגישה את החובה להתנסות כדי להתגבר,אך נראית מאד סובלת מכך. ברור שעלי לתמוך בה בכל החלטה,אך מכיוון שהיא מתנדנדת וסובלת האם לחזק לה איזשהו כוון? האם לומר לה-הדברים יסתדרו עם הזמן,אין צורך לנסוע בהרגשה קשה כל כך,או תסעי,הרי את יודעת שתמיד תוכלי להית בקשר או לחזור.האמת ניסיתי את 2 הדברים לפי הלך הרוח שלה,אף אחד לא מרגיע אותה. אז מה הכוון הנכון?(מדובר בסדנה של תחום שבו היא מתעניינת) תודה מראש.