רדוף

ד"ר רובישנטיין חג שמח אני בשנות העשרים לחיי, רווק. אני לא אפרט את המקרה, רק את ההרגשות, הלבטים והפחדים שמלווים אותי כמה זמן רב. לפני מספר שנים עשיתי משהו שאני מתחרט עליו יום יום, שניה שניה. עשיתי אותו מתוך פזיזות, קלות דעת ואפילו סקרנות. זאת היתה הטעות הכי גדולה שעשיתי בחיי. בנוסף לכעס על עצמי, והרגשת הבושה, ראה אותי מישהו שאני מכיר לא באופן אישי,הוא גם מכיר את משפחתי היכרות שטחית בלבד, אך מאותו יום חיי הם לא חיים,לא מספיק שאני צריך לחיות עם מה שעשיתי, אני גם חי בפחד שמא הוא יפתח את הפה שלו ויספר למי שרק ירצה את מה שהוא יודע, וזה לא יפתיע אותי כלל מאחר ולמין האנושי יש את יצר הרכלנות וההרס שהם אוהבים לזרוע. אני אוסיף ואומר שגם אם תגיע השמועה לאוזני משפחתי זאת עדיין תהיה רק שמועה שכן אין הוכחה חותכת ש"תפליל" אותי אך אני יודע שאם ישאלו אותי על זה אני לא אוכל להיראות תמים כאילו זה לא קרה, התגובה שלי תסגיר אותי בשניה. ואם זה יקרה ומשפחתי תדע, לא תהיה לי יותר משפחה, אני אאבד אותה לנצח, אני אשאר נטול משפחה, אחרי זה אני לא יודע אם אני ארצה לחיות, כלום כבר לא יהיה חשוב לי, אז או שאני אברח ואחיה לבדי כל חיי או שאני אתאבד כי אני לא אוכל לחיות עם הבושה שאני צריך לחיות איתה יום יום ובנוסף לזה הבושה שאני יודע שמשפחתי יודעת. לכן אני שואל אותך, איזו עצה אתה יכול לתת לאדם שיכול לאבד או איבד את משפחתו? איך אפשר לחיות עם מה שעשית? משהו שאתה כל כך מצר עליו?איך אפשר לחיות את החיים כפצצת זמן מתקתקת? אל תגיד לי ללכת לטיפול כי כאשר זהותי חשופה רק יגרום לי לנזק הרבה יותר חמור מאשר תועלת בזה אין לי בכלל ספק, כי גם לכתוב על זה קשה לי. חשוב מאוד לציין! מה שעשיתי לא היה עבירה פלילית, ואף נפש חיה לא נפגעה ממעשיי, הנפש המדממת והפצועה היחידה כתוצאה מזה זה אני! בתודה מראש... רדוף

שלום לך, נראה לי שאם לא היזקת לאיש, כל מה שאתה מייחס למעשה שעשית הוא תוצאה של השיפוט המאוד מחמיר שלך את עצמך, שאותו אתה כנראה משליך על משפחתך ועל הזולת בכלל. אתה עוצר המון בקרבך עד כדי כך שלא היית יכול להעלות זאת בכתב באופן אנונימי, למרות שהמעשה אינו פלילי. בעיקרון, אני כן חושב שטיפול, שיהיו בו כל המאפיינים של "וידוי" ועוד, עשוי לעזור לך לא רק להשתחרר מהסוד אלא בעיקר מהשפיטה העצמית החמורה. ואולם, עד שתרגיש שאתה מסוגל לפנות לטיפול, אני יכול רק להציע לך לכתוב על המעשה שלך, לעיניך בלבד, כי בסה"כ אם אתה שופט כל כך מחמיר של עצמך, מן הראוי שתתחיל לפחות בווידוי העצמי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין