בעיות עם אם מבוגרת

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

06/10/2004 | 05:18 | מאת: cola

אימי, בת 72, היתה מאז ומתמיד עצבנית מאד לפעמים עד כדי טירוף. נהגתי "ללכת על קצות האצבעות" כל השנים כדי לא להרגיז אותה. ייחסתי את עצביה הרגישים לכך שבילדותה חוותה חוויות קשות בזמן מלחמת העולם השנייה. היא נהגה תמיד לדבר הרבה מאד, עד כדי התשה של מי שהקשיב לה וחזרה תמיד על אותם הסיפורים, במשך שנים. בשנים האחרונות הדרדרו יחסיה עם הסביבה באופן דרמטי. נדמה לה שכולם רוצים להזיק לה, כולם נגדה. היא מאד חשדנית, לא מזמינה כמעט את ילדיה ונכדיה לביתה. בכל הזדמנות היא מנסה לסכסך בין בני המשפחה, משמיצה את ילדיה באזני הנכדים בדברים חסרי שחר וכרגיל, חוזרת שוב ושוב על אותם הסיפורים ששמענו כבר אלפי פעמים. היא מתלוננת על בדידות, אך במו פיה מרחיקה את המשפחה ממנה. אינה מזמינה איש ומתלוננת על כך שלא באים אליה. קשה לנו מאד איתה, היא מתפרצת עלינו לעיתים קרובות, מנסה לפגוע ומעלילה עלינו עלילות שווא. ניסינו לשכנע אותה לקבל טיפול תרופתי שייקל עליה והתגובה שלה היתה קשה ביותר. היא מסרבת להכיר בכך שיש לה בעייה וכועסת עלינו שאנו בכלל מעיזים להציע לה טיפול. בזמן האחרון יש תקופות של נתק, כי הקשר איתה אינו נעים וגורם לנו מפח נפש. הראש אומר לנתק מגע בעוד שהמצפון והרגש אומרים את שלהם. אך הקשר הפך לקשה ובלתי אפשרי. יש רעיונות? פתרונות?

לקריאה נוספת והעמקה
06/10/2004 | 10:26 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום COLA, אני לא בטוח שהייתי מציע לאמך דווקא טיפול תרופתי בשלב ראשון. האסוציאציה של טיפול כזה, בעיקר אצל אנשים מבוגרים, היא שהם "מופרעים"/"משוגעים". אם כבר טיפול, בהחלט הייתי ממליץ על פסיכותרפיה (שיחות), אם כי גם כאן הסיכויים שהיא תסכים קלושים, לפחות בשלב זה. אני לא חושב שאת צריכה לבחור בפתרון של או-או, או לנתק קשר או לקבל אותה בתנאים שלה. ההתייחסות צריכה להיות התייחסות של קבלה, מצד אחד (כך שלא תסבלי מייסורי מצפון כפי שאת רומזת בעצמך) והגבלה, מצד שני. דהיינו, לא לקבל אותה בכל תנאי, לקבוע לעצמך מינון ביקורים שתוכלי לעמוד בו בלי שיעצבן אותך וגם הצבת תנאים ברורים כגון מניעת השמצת הורים בפני ילדיהם וכו' והתניית הביקורים במילוי תנאים אלה. בתור אדם חשדני, אין לאמך יכולת להסתכל לתוך עצמה ולפתח תובנות וגם כשהיא פוגעת בזולת, היא תופסת את עצמה כקורבן. לכן ההתייחסות צריכה להיות התנהגותית ישירה. ייתכן שכאשר תפחיתו את הביקורים (עד כמה שזה נשמע "אכזרי") ייווצר אצלה חלל של בדידות שיעודד אותה לקבל את עצתכם לפנות לפנות לטיפול בשיחות ואז אולי יהיה ניתן להתחיל לפתח אצלה איזה שהן תובנות מינימאליות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

מנהל פורום פסיכותרפיה