שאלה

שלום, אני קצת מבולבלת..והייתי שמחה עם היית עוזר לי לעשות קצת סדר בבלבול. הבנתי, שאם מטופל חש רגש מסויים כלפי המטפל/ת שלו, ככל הנראה זוהי העברה. התאהבות במטפל/ת היא תופעה נפוצה/מוכרת ולא מפתיעה את המטפלים בכלל. האם גם זוהי העברה? האם יש לה משמעות כמו לשאר הרגשות של המטופל כלפי מטפלו? בתודה מראש, קרן.

התאהבות היא גם העברה.

אם כן, מדוע חשוב לספר למטפל/ת על רגשות אהבה מעין אלו? האין זה הגיוני שחשתי אהבה או אהובה בעבר?? (אני קצת מבולבלת גם בעניין העברה- עצמו).

שלום קרן, המונח "העברה" מתייחס לרגשות שהמטופל משליך על המטפל ואשר היו מכוונים במקורם כלפי דמות משמעותית אחרת בחייו, בעיקר אחד מהוריו. המונח "העברה נגדית" מתייחס לרגשות שהמטפל משליך על המטופל ואשר גם הם היו מכוונים במקורם כלפי דמות משמעותית בחייו (למשל, בנו או ביתו). שני המונחים עברו גלגולים רבים בתולדות הפסיכואנליזה. במובן הפרוידיאני האורתודוכסי, המטפל נתפס כלוח ריק שעליו משליך המטופל את רגשותיו, וזאת בלי להתייחס כלל לאישיותו הספציפית של המטפל. ביטוי מוחשי לכך ניתן למצוא בכך שבפסיכואנליזה האורתודוכסית המטפל ישב מאחורי המטופל השוכב, כדי שתהליך ההעברה הזה לא יופרע ע"י אישיותו הקונקרטית של המטפל. זהו הדגש התוך-אישי המובהק שבו קיימת הסתכלות אך ורק אל תוך נפשו של המטופל. עם הזמן חל מעבר הדרגתי מדגש תוך-אישי זה לדגש הבין-אישי ואז אנו רואים שניתן הרבה יותר מקום לאישיותו של המטפל כמות שהיא ולמפגש בינו ובין המטופל כאל מפגש בין-אישי המתרחש פנים אל פנים. הדגש הבין-אישי אינו מגדיר כל רגש של המטפל כלפי המטופל כחלק מתופעת ההעברה, אלא יחסי המטפל והמטופל נתפסים כנמצאים בתהליך של השפעה הדדית. במילים אחרות, חלק מרגשותיו של המטופל כלפי המטופל הם ביטויים להעברה של דמויות אחרות אך חלקם בהחלט יכול להתייחס לאישיותו הספציפית של המטפל כמו שקורה בין שני אנשים באשר הם. יש לציין שהתפיסה האורתודוכסית של ההעברה איפשרה לראות כל מעידה של המטפל כחלק מתופעת ההעברה (למשל, אם המטפל איחר לטיפול והמטופל כעס בצדק, הדבר פורש כאילו המטופל כועס על דמות משמעותית מעברו ומשליך אותה על המטפל). גם התאהבות במטפל יכולה להיות חלק מתהליך ההעברה (כלומר, התאהבות בדמות אחרת), אך היא יכולה להיות גם התאהבות במטפל כאדם העומד בפני עצמו ועל כך יעידו אולי מקרים שקרו ובהם מטופלות אכן נישאו למטפליהם. בברכה, ד"ר גידי רובינשטיין