זוגיות

שלום לכולם אני בת 25 ואני יוצאת כבר בערך שנה עם בחור בן 23. כעקרון טוב לי איתו (אנחנו יוצאים הרבה לנופשים) ונדמה לי שאני אוהבת אותו. אבל אני חושבת שאני מבזבזת את הזמן שלי איתו כי אנחנו מתווכים כל הזמן גם על דברים טפלים ולא חשובים. בכל פעם שאני מעירה לו על משהו רע אצלו הוא עונה: "זה מה יש" ולא משנה את התנהגותו. אינני יודעת מה לעשות, אני מפחדת לאבד אותו אבל נדמה לי שהוא מקבל אותי כמובן מאיליו ולא משקיע בקשר הזה בכלל. אשמח לקבל עצה כנה ואמיתית

יכול להיות שאת צודקת, והוא באמת חסר את הבגרות לקבל ביקורת, להתגמש ולהשתנות, אבל כדאי לך גם לחשוב על החלק שלך בזה. למה? קודם כל כי יש לך יותר שליטה על עצמך מאשר על אדם אחר. אולי את מעירה לו הרבה, ומצפה ממנו להיות מישהו אחר? יש אנשים שיותר רגישים כאשר מבקשים מהם להשתנות, ולכן מגיבים בתגובה של "זה מה יש" ויש אנשים שפחות. אבל השאלה היא האם הדברים שאת מעירה לו עליהם הינם מהותיים או, כמו שציינת, שייכים לתחום של הדברים "התפלים" שאתם מתווכחים עליהם. האם לעובדה שהוא צעיר ממך יש קשר לכך שאת מרגישה שיש לך יותר הבנה/ידיעה ולכן יותר זכות להעיר לו? האם הוא מקבל אותך כמות שאת? האם יש משהו מהותי שגורם לך להטיל ספק בקשר ביניכם או שזה באמת דברים קטנים? יש הרבה מודלים לקשרים, אחד מהם הוא קשר שבו יש באמת מעט הערות הדדיות ובקשות להשתנות, ויותר התגמשות אישית מול האדם השני. אם משהו מפריע לך, למשל שהוא תמיד זורק את הבגדים במקלחת (סתם דוגמה היפוטתית) את יכולה להעיר לו, או שאת יכולה גם, באופן מסויים, ללמוד שיהיה לך אכפת פחות. להסתכל על הטוב שיש בו ובקשר, ולא להתמקד בהיבטים הפחות נוחים ומתאימים לך. יש גם מודל אחר - מודל של "עבודה על הקשר" שבו שניהם משקיעים מאמץ לבוא אחד לקראת השני, להשתנות, להשתפר... בעיני יש משהו קצת מעיק בכל ההתעסקות הזאת במי הוא האדם האחר... אפשר לתהות - מה אין דברים שהיית רוצה לשפר בעצמך שאת הולכת לנסות לשנות את בן הזוג? ואני לא מתכוונת להשמע בוטה, אולי אני פשוט מבקרת את עצמי בכל ההודעה הזאת... ואולי קצת נסחפתי אבל הרעיון ברור. השאלה העיקרית היא - מה באופן הכי עמוק מפריע לך בקשר, מה הדברים המהותיים שגורמים לך להטיל ספק? איזה שינוי היה הופך את הקשר מקשר שהוא סיבה להתלבט, לקשר שאת אומרת "כן, איתו אני רוצה לחיות"?

שלום מיכל, אנשים, גם אם הם מאוד חשובים לנו, אינם משנים את התנהגותם ואישיותם למען אדם אחר. חברך ביטא זאת בצורה בוטה יותר באמרו "זה מה שיש". ייתכן שפרט לכך הוא רואה אותך כמובנת מאלייך וייתכן שלא, אך אין לי ספק שחלק גדול מהוויכוחים ביניכם נובע מהעובדה שאינכם מקבלים זה את זו וזו את זה כמות שאתם. גדולתו של קשר זוגי היא ביכולת לקבל זה את זה. אם את מרגישה שאת יכולה לקבל את בן זוגך כמות שהוא, שווה לעבור לסוגייה הבאה שאת מעלה והיא האם הוא מקבל אותך כמובנת מאלייך. אם אינך מקבלת אותו כמות שהוא, אזי או שתתחילי לעבוד על עצמך כדי לעשות זאת או תעזבי אותו, כי הוא העביר לך חד-משמעית את המסר שלא ישתנה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין