ילדים

דיון מתוך פורום  פסיכותרפיה

31/05/2004 | 08:22 | מאת: חדוה

הנני בת 41, אם לשלושה ילדים. ברצוני להביא ילד נוסף למשפחה אך בעלי מתנגד בכל תוקף לכך. אני כל כך משתוקקת לעוד ילד אחד בלבד, ואינני יכולה להשלים עם המצב הזה. הוא טוען שקשה לו מאוד עם שלושת הילדים. ברצוני לציין שכאשר אני רואה את אחיותי מביאות ילדים נוספים זה מעורר בי קנאה. מצבן הכלכלי לא יותר טוב משלי. יש מספר חברות אמרו לי שאם אני כל כך מעונינית בכך, שכדי לי להיכנס להריון בלי לשאול אותו ובסופו של דבר הוא יקבל את זה "בשמחה". אך אני קצת פוחדת מרעיון זה. ברצוני לדעת כיצד עלי להתנהג במצב כזה?

לקריאה נוספת והעמקה
31/05/2004 | 08:31 | מאת: ד"ר גידי רובינשטיין

שלום חדוה, אני מאוד מסכים איתך ומאוד לא מסכים עם חברותייך. היריון לא רצוי ע"י אחד מבני הזוג עלול לגרום בעיות גם בין בני הזוג ולפעמים גם לילד המתווסף למשפחה. הדבר יהיה חמור במיוחד לאחר שכבר שיתפת את בעלך ברצונך ותיכנסי להיריון בניגוד להתנגדות שהוא הביע. עצתי לך היא לחזור ולהסביר לבעלך עד כמה הדבר חשוב לך. זהו עניין הקשור לקשר הזוגי שלכם ולמשפחתכם ולמרות ש"בעצב תלדי בנים", הבאת ילד לאחר שבעלך הביע התנגדות לכך יגרום לו להרגיש מרומה, כאילו השתמשו רק בזרעו ויהיו לכך השלכות לא טובות על המערכת הזוגית והמשפחתית. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

31/05/2004 | 13:17 | מאת: רותם

חדוה, זה נשמע קצת אגואיסטי הקטע הזה של כל כך משתוקקת לעוד ילד אחד. (במיוחד כשיש לך כבר שלושה). הרי מעבר לנושא הכלכלי זה קודם כל פרויקט אדיר שדורש המון השקעה (בפירוש עבודה שחורה). הרי זו לא גחמה חולפת. מי כמוך יודעת כמה עבודה והשקעה כרוכים בהבאת וגידול ילד נוסף (תינוק הרי גוזל מאיתנו בשנתיים-שלוש הראשונות את כל האנרגיה ותשומת הלב על חשבון שאר בני המשפחה ) ואיך זה ישפיע על שאר בני הבית ובראש וראשונה בעלך, שיצטרך להירתם למשימה ולעזור לך.(או במילים אחרות לעבוד בפרך). יש לך את כל הסיבות שבעולם להרגיש נינוחה, מאושרת ושמחה בחלקך. את ההשתוקקות לתינוק כדאי שתתרגמי להתמסרות לילדייך ובניסיון להעניק להם יותר ואת המכסימום האפשרי, וככה כולם יצאו נשכרים.

02/06/2004 | 13:28 | מאת: חדוה

קראתי את תשובתך, אך אינני מסכימה איתך. כל עול הבית נופל על כתפי הן בקניות, כביסות, נקיון הבית וכן רוב הטיפול בשלושת ילדי נופל על כתפי. אני לא אומר שבעלי לא עוזר בכלל אך עזרתו היחידה בזאת שהוא לוקח את שני הילדים הגדולים יותר לשחק בגן השעשועים מדי פעם. אני מוכנה לקחת על עצמי משימה זו.

02/06/2004 | 14:58 | מאת: חדוה

קראתי את תגובתך לפניתי. אך לדעתי אני חושבת שאינך צודקת. משום שכל נטל הבית נופל עלי, הן בקניות, בישולים, כביסות, נקיון הבית. עזרתו היחידה בטיפול הילדים הוא לצאת עם שני הילדים הגדולים לגן השעשועים, ואת ילדתי הקטנה בת ה-4 בד"כ הוא משאיר איתי בבית, כדי שאוכל לטפל בעינייני הבית. אני אף עובדת משרה מלאה. כך שזה לא נראה לי בכלל אגואיסטיות מצידי. ישנם נשים שאינם עובדות כלל ובעליהן עוזרים להם בבית. ברצוני אף לציין שבעלי בימי שישי לא עובד כלל ואינו עוזר לי בכלל בבית רוב הזמן הוא שוכב בספה במנוחה, ואני מוכנה בשביל ילד נוסף לעבוד קצת יותר קשה.

מנהל פורום פסיכותרפיה