יחסי מטפל-מטופל

אני בשנות השלושים לחיי . הגעתי לטיפול אצל מטפלת בעקבות משבר זוגי עם בעלי. בינתיים בעלי ואני נפרדנו אך הטיפול המשיך עם כל אחד מאיתנו באופן פרטני. אני בטוחה במליון אחוז שאני לא לסבית. אבל מה שקרה לי עם המטפלת הזו- אני ממש אוהבת אותה ונמשכת אליה. ממתינה כל השבוע לפגישה, חושבת עליה כמעט כל הזמן ומרגישה שהיא ממש חשובה לי. מפנטזת שאנחנו חברות. אפילו מגע מיני כלשהו. ברור לי שחסרה לי דמות אם. בתור נערה הייתי "מתאהבת" במורות שלי. האם תופעה זו היא מוכרת? נורמלית? האם טיפול כזה עשוי להצליח ? עם כל האהבה שלי-נראה לי שהייתי רוצה לראות בה קצת יותר אנושית ופחות מושלמת, פחות יפה , פחות חכמה ולא כ"כ מעלי.. בעיה נוספת- קצת מפריע לי שהיא מטפלת גם בבעליץ שתפתי אותה בזה אך היא טוענת שאני לא צודקת ועלי לבוטח בה ולהאמין בה. האם שיטה זו מקובלת ועובדת?

שהיא מטפלת גם בבעלך. אני לא חושבת שאני הייתי מסוגלת להתמודד עם כזה מצב.

שלום חנה, העובדה שאת מאוהבת במטפלת שלך, כולל אפילו פנטזיות מיניות, אינה מעידה על נטיותייך המיניות. אם את מוצאת את עצמך נמשכת ויזואלית לנשים, מסתכלת אחרי נשים ברחוב וכו', אזי יש מקום לחשוד בנטיות הומוסקסואליות. סביר להניח שהמטפלת שלך פחות יפה, פחות חכמה וכו', אך בגלל חסך אימהי את עושה אידיאליזציה שלה, כמו שראית במורות שלך דמויות הזדהות. אינני יודע באיזה קשר נשארת עם בן זוגך לשעבר, אך טיפול אינדיבידואלי מקביל בשני בני זוג אינו מקובל. בדרך-כלל נהוג להפנות את אחד מבני הזוג למטפל אחר. אם אין כמעט קשר בין בני הזוג לשעבר, אין בכך פסול, אך קשה לי לתאר שזה המצב. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שלום רב, יש בעיה שמדירה שינה מעיניי ראשית עליי לציין שאני סטרייטית לחלוטין ואף נשואה באמת באושר ואמא ל3 ילדים קטנים. הבעיה אצלי התחילה מאז שאני זוכרת את עצמי. כל תקופה בחיי מלווה במושא הערצה לחברה או מדריכה או דמות נשית ריגשית - הדבר מגיע לאובססיה מצידי בכך שאני מחפשת דרמות עם אותה אישה - מחפשת לריב ואז לסמס ולשלוח מיילים כמעט בלא הכרה. כיום מדובר בחברה קרובה - אני מרגישה אובססיבית כלפיה בכך שהיא לא יוצאת ממחשבותי אף פעם , אני מחפשת להפגע ממנה בכדי לזכות ממנה לעוד יחס חם מצידה - היא העירה לי כמה פעמים שאני אובססיבית כלפיה וחונקת אותה אך הכחשתי ובלב אני מודעת לבעיה שלי. אצלי כנראה זה נובע מהצורך לחיבוק ולרגש האימהי המלטף - שלא היה לי. בכל חברה מכרה שאני פוגשת אז אם הקשר הוא אינטסיבי בהתחלה בצורה הדדית אזי שאחר כך מתפתחת אצלי "התאהבות טוטאלית" מהר מאוד. כיום אני נוראה נהנת מהדאגה , אהבה , איכפתיות של חברתי ובאמת משתוקקת לחיבוק חם ממנה לאחר שיחת "מוטיבציה" בנינו. אם היא לא עונה לטלפון ולא חוזרת אז אני כועסת עליה - אבל עם השנים התגברתי ואני פחות מראה לה כעס אך בלב מציק לי. גם היא נשואה ואמא ל 3 ועם כל ההבנה להגבלות שלה כי גם אני אמא ל 3 - הייתי נורא שמחה להיות בקירבתה 28 שעות ביממה!!! אם עובר יום ולא דיברנו - אני לא מוותרת ושולחת לה הודעות כמו : מה קורה? , "אוהבת המון" וכו.... היא מחזירה לי ובאמת אוהבת אותי אך אני מרגישה שאני חונקת אותה. אני מודעת לבעיה שלי ומאוד רוצה טיפול כדי שאוכל לחיות חיים יפים ורגועים ללא מתח רגשי-נפשי אם אף אדם יותר וגם לא איתה. אנחנו אומנם חברות טובות ויש המון אהבה בנינו אך אני מרגישה כי הקשר האובססיבי הזה לא בריא בשבילי ואז כל פעם שאני מכניסה לי לראש "לשמור מרחק" וממש מתאפקת לא ליצור איתה קשר בשום דרך אלא לחכות לפניה ממנה , אז היא מסמסת לי או שולחת מייל ששואלת לשלומי ולשלום ילדיי וכותבת כמה היא מתגעגעת.... כמובן שהמילים הרכות האלו שוב ממיסות אותי , גורמות לי לבלבול ואני חוזרת לסורי ומתחילה שוב עם האובססיה. האם זהו מקרה מוכר , האם וכיצד ניתן לטפל אני מוכנה הכל.... מחכה לישועתכם ויודעת כי השינוי מתחיל בתוכי בלשנות תפיסת עולם ולהשתחרר. אצלכם הכלים אצלי המפתח בברכה , יעל