טיפולי הפריה-מאבדים שפיות

ד"ר שלום! אני בת35, נשואה 4 שנים, מתוכם שנתיים וחצי בטיפולי פוריות. לא אפרט כמה קשה לעבור טיפולי הפריה - זר לא יבין זאת. כמויות מסחריות של הורמונים שאני לוקחת, עצבים, איוש - הכל זה לא תורם בכלל לחיי הנשואין שלנו. גם חיי המין שלנו ירדו מתחת לאפס כי החשק המיני שלי נעלם לחלוטין. עברתי 7 טיפולי הזרעה שנכשלו וגם 7 טיפולי IVF שנכשלו גם, האחרון הסתיים בהפלה. אחרי כל הכשלון כזה אני מתרסקת לחתיכות, יש לי תחושה שמישהו מת במשפחה. אניי בדכאון כבר שנתיים ולא רואים את הסוף. בעלי היה החלק החזק בכל הסיפור הזה אבל אחרי הפלה גם הוא נשבר. אנחנו לא יודעים מאיפה לקבל כוחות להמשיך, חיים שלנו נראים שחורים ואין שום דבר שיכול לשמח. אני מרגישה שאנחנו צריכים לבקש עזרה ממישהו כי לבד אנחנו לא נשרוד את זה. האם אתה יכול ליעץ/להמליץ משהו לשני אומללים? אולי כדאי לנו לפנות לטיפול זוגי פסיכולוגי או משהו כזה, אני כבר לא יודעת מה לעשות. תודה

שלום שירלי, אני מצטער מאוד לשמוע על הקשיים העצומים שפוקדים אתכם, קשיים טבעיים ונורמאליים למי שהתנסה בטיפולי פוריות. עם זאת, אני שמח ש"התעוררתם בזמן" לפנות לעזרה מקצועית. המלצתי לכם היא להתחיל מהתייעצות עם העובדת הסוציאלית או הפסיכולוג שצמודים ליחידה לטיפולי פוריות במרכז הרפואי בו את עוברת את הטיפולים. לפעמים הם עושים טיפולים קצרי טווח והם ללא ספק מכירים את הקשיים הייחודיים לפוריות. טיפול זוגי הוא, ללא ספק, כתובת מתאימה ולקבלת שמות של מטפלים מומלץ לפנות לאגודה הישראלית לטיפול משפחתי שברשותה רשימה של המטפלים המשפחתיים-זוגיים המוסמכים ברחבי הארץ. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

שירלי יקרה יקרה, יש כאן בדוקטורס פורום של "פריון האשה" ושם כולנו במצבך - הנואש ומלא התקווה כאחד. היכנסי לשם, התייעצי עם הבנות ועם הד"ר וקבלי הזדהות, הבנה וכמובן פרטים של קבוצות טיפוליות ומטפלים זוגייים טובים. אני מחזיקה לך ולבעלך אצבעות ומאחלת לכם המון הצלחה.