איבוד שליטה-גם אני

לפסיכולוג שלום, יש לי שני ילדים בני 7 ושנתיים. אני אמא דיי מסורה ודאגנית. לאחר יום שישי מאוד מתיש, הרגשתי שאני באפיסת כוחות מרוב מטלות וחוסר יכולת לנוח. ביום שבת בבוקר התפרצתי. אמרתי לילד הגדול שאני שונאת אותו. (פעם ראשונה שאמרתי כזה דבר). הרגשתי אחרי זה נורא, ובכיתי. עכשיו אני מתחרטת. כואב לי הלב, אני מרגישה נורא. אין לי מצב רוח בכלל. אני פוחדת שאולי זה יקרה שוב. אנא עזרתך. הילה

שלום הילה, כל עוד לא תדאגי לרווחתך הנפשית שלך, לא תוכלי להיות אמא טובה. את מתארת עומס ולחץ רב בניהול הבית שכתוצאה ממנו איבדת שליטה לדברייך. ראשית, אני מציע לך למצוא את העיתוי המתאים לשיחה עם בנך, להתנצל על ההתפרצות הספציפית הזו, לומר לו שהיית לחוצה בגלל עומס רב מדיי שלקחת על עצמך. שנית, בחני מחדש את סדר היום שלך וראי מה את יכולה להפחית ובאיזה ממשימות הבית את יכולה לשתף את בעלך. אמרי גם לו שאת לא עומדת בזה ובקשי את עזרתו במשימות ספציפיות (עדיף, למשל, בית קצת פחות נקי ומסודר על פני בית נקי ומסודר עם התפרצויות כמו זו שהייתה לך). כמו כן, חשוב מאוד שתקדישי זמן איכות לעצמך (תחביב, לימודים או כל דבר אחר שמעניין אותך) וזמן איכות לזוגיות שלכם, משבצת של יציאה בשבוע ללא הילדים. את כל זאת תעשי למען עצמך ולמען משפחתך כאחד, כי אם תמשיכי להגזים ו"להקריב את עצמך" למען המשפחה, גם את וגם המשפחה תצאו נפסדים וחבל. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין