איבדתי שליטה

היום בני בן 4.5 היכה אותי כשלא קיבל את מה שהוא רצה, זה כאב לי מאוד, וזאת לא הפעם הראשונה. ואני איבדתי שליטה לגמרי, היכתי אותו מאוד, וצעקתי עליו, שאף אחד לא ירביץ לי, וברחתי לחדרי. אביו הרגיע אותו ובדרכו אלי לבקש סליחה, אני שוב צעקתי עליו, שאני לא שק איגרוף , ושאני לא אתן לאף אחד להרביץ לי, ושבפעם הבאה שהוא ירים עלי יד, אני מבטיחה שהוא יגיע לבית חולים עם עצמות שבורות. ובחדרי בכיתי שעות. ועכשיו כשאני חושבת על זה, אני עדיין מרגישה שהוא הילד שלי, ואני אוהבת אותו, אבל אני לא מוכנה בשום אופן שיופנה אלי אלימות, לא מצידו ולא מאף אחד. אבל ברור לי שהדרך להשיג את זה היא לא בלשבור לו את העצמות. אני אובדת עצות, כי אני ממש מרגישה איתו כמו אשה מוכה, שאם לא אעשה מה שהוא רוצה הוא יעשה בדיוק את מה שהוא יודע שבאותו רגע הכי יפריע לי, ירביץ לאחיו הקטן, ירביץ לי, או ימנע מלעשות מה שאני מבקשת. הוא גם אומר כל הזמן משפטים כמו: אם לא תעשי כך וכך, אני ארביץ לך. במקרים כאלו אני מסבירה שאצלנו לא מרביצים, וזו לא דרך לגיטימית להשיג דברים וכו', ומה אני עושה? מרביצה לו! יש לציין כי בעלי מעולם לא היכה אותי, אך בעבר הייתי בקשר בו נוצלתי, והכאיבו לי, ממנו יצאתי פגועה מאוד ובקושי רב. האלימות בבית היא רק ביני לבין הילד. ואני פוחדת מהעוצמות של הרגשות שלי, וגם מאובדן השליטה. איך יוצאים מזה?איך אלמד ילד על שליטה עצמית, כשלי אין שליטה עצמית?

שלום א', בהתנהגותך את אכן מפגינה איבוד שליטה וגם את אובדן הסמכות ההורית שלך כלפי בנך. המלצתי לך היא לפנות לייעוץ פסיכולוגי או אצל פסיכולוג ילדים או לטיפול משפחתי אצל מטפל משפחתי מוסמך (רשימת מטפלים משפחתיים מוסמכים תוכלי למצוא באגודה הישראלית לטיפול משפחתי). בינתיים, כדאי אולי למפות את המצבים בהם הילד מתפרץ ולהחליט על איסורים מעטים, שאותם יש ליישם בקפדנות. אין זה תחליף לטיפול ולהרגשתי עליכם לפנות לטיפול מקצועי פנים אל פנים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין