שווה יותר מאחרים

אני נשואה הרבה שנים לאדם מצליח מאוד בתחום היצירה האומנותית. תמיד הוא היה איש לא קל עם הרבה מצבי רוח וצרכים רגשיים מפליגים ותמיד העמיד את צרכיו מעל לאלה של אחרים. בשנים האחרונות העניין הקצין מאוד וכל ביטוי של ביקורת או סתם הערה כלפיו מתפתח לריב בו הוא מאשים אותי ברצח אופי או בחוסר תמיכה רגשית. ההתנצחות איתו היא בלתי אפשרית כי הוא תמיד יוצא צודק, מתנסח ומנמק גאוני הלוקח בסיבוב את הדמגוגים הגדולים ביותר. מה שמטריד אותי זה שהוא בטוח ש"מגיע לו" הכל, שכולם צריכים להתחשב בו, לקבל אותו ולתמוך בו - רגשית, כספית ובכל היבט אחר. בשורה הסופית, כשלוחצים עד הסוף, הוא שולף את טענת המפתח שלו: שמכיון שהוא יוצר בעל שליחות המטביע חותם אוניברסלי יש לו יותר ערך מאשר לאחרים ושתמיד בהסטוריה יוצרים בעלי שיעור קומה נתמכו ע"י הסביבה. בקיצור, הוא "שווה יותר" ומי שלא מוכן לקבל את זה ולנהוג בהתאם הוא מנתק מגע. מכיון שאי אפשר לנתק מגע עם משפחה הוא מעביר אותנו סדרת עינויים חינוכים עד שאנחנו מותשים, נכנעים ומוכנעים .לאחרונה הילדים "מרדו" ולא מוכנים יותר להסדר הזה ובהתאם - הוא ניתק מגע איתם. זה מאוד מטריד אותי כי לא חשבתי שזה ירחיק לכת כל כך. מה הבעיה שלו?? כמובן שמאחר והוא מעל לכל אינו מוכן לשמוע על יעוץ. מה אני יכולה לעשות כדי לקבל עזרה?

שלום מיכאלה, בוודאי שאם בעלך נוכח לדעת שכולם מצייתים לו וסבור שהוא אדם מיוחד בעל צרכים מיוחדים, הוא אינו זקוק לייעוץ ולעזרה. לעומת זאת, אלה שסובלים מדרישותיו ותלויים בו בהחלט זקוקים גם זקוקים לייעוץ. נראה לי שאת מחזיקה בסדרה של הנחות יסוד מוטעות. למשל, ילדייך הראו לך שאפשר אחרת ואפשר גם לנתק מגע. להערכתי, במשך שנות נישואיכם נוצר ביניכם הסדר סימביוטי שבמסגרתו את מעריצה את בעלך, אולי גם נהנית מההילה האופפת אותו, ובתמורה את מוכנה לסבול לא מעט מהתנהגותו. כשהדברים הגיעו לשיא חדש, ייתכן שכדאי לך לשקול מחדש את רצונך לחיות עימו. בעלך תלוי בך הרבה יותר ממה שאת יכולה לתאר לעצמך, אולי גם ממה שהוא יכול לתאר לעצמו ואולי גם יותר ממה שאת תלויה בו. כל עוד הוא מקבל את האספקה הרגשית ממך בצורת תמיכה מתמדת וקבלה ללא תנאי, אין לו סיבה לשנות את התנהגותו. ייתכן מאוד שברגע שתפני לייעוץ כדי לחזק את הדימוי העצמי שלך ולבחון מחדש את הסדר הנישואין הבלתי כתוב הזה, תתעורר בו חרדת נטישה עזה והוא ישנה במעט מדרכיו. בסך הכל את מספקת לו מוצר שהוא יתקשה למצוא ולמרות שהוא נראה לך המיוחד בין שניכם, קשה הרבה יותר למצוא בת זוג המוכנה לשאת התנהגות כזו מאשר למצוא אמנים דגולים שאכן יש להם צרכים מיוחדים אך בגללם הרבה פעמים הם נשארים בודדים מאוד. מה שעלול לקרות לבעלך אם תהיי אסרטיבית יותר, תימנעי מהוויכוחים הדורשים את שיתוף הפעולה שלך ובהם הוא יוצא מנצח ותבני את עצמך כך שתוכלי להרשות לעצמך קשר שיוויוני יותר. עם זאת, בהחלט ייתכן שהוא לא יוותר עלייך כל כך מהר ברגע שיהיה איום ממשי בעזיבה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

תודה על תשובתך הקולעת ...כמעט. אני מפוקחת ומפוכחת מזה זמן מה לגבי נרקיסיסיותו של בעלי ואף הלכתי כברת דרך... יתכן שהוא מצא מקור אספקה חליפי (לא בקשר זוגי - כנראה במעריצים/תלמידים) שכן הוא ויתר עלי מכל וכל ברגע שהפסקתי לספק את ה"סם". פתאום ממלכה שהוא ישיג לה את הכוכבים (כל עוד היא הולכת בתלם) הפכתי למכשפה או גרוע יותר - סתם אחת שהוא לגמרי אדיש כלפיה. הוא עזב את הבית - אבל ממשיך להיות בקשר וכמובן - לצפות ליחס מיוחד מהכל. אני תלויה בו כלכלית - מה לעשות...כנראה שחלק מהבעיה היא תשומת הלב והמרכזיות שנכפו עלי בלא שרציתי לקבל - בשל מחלה קשה שאובחנתי בה לאחרונה. הוא אמר תמיד שנהיה יחד כי הוא ואין בילתו ואין לי איש קרב מלבדו......נו, אז הוא אמר. האם יש סיכוי להעמיד אותו מול האבחנה שהוא לדעתי לוקה מממנה? לשנות? לגרם לו לראות גם את רגשותיהם וצרכיהם של אחרים?