מצבי רוח.
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
ערב טוב. יש לי בת בגיל ההתבגרות שעוברת ממצב רוח אחד לאחר בתכיפות מדהימה. מיותר לציין, שקשה לנו מאוד לחיות בבית אחד עם ילדה שבבקר היא נעימה חייכנית ונחמדה ובצהריים מרירה ותוקפנית. האם זה נורמלי? האם זה עלול לנבא הפרעה נפשית ? ( מצבי הרוח קיצוניים ביותר). תודה.
בגיל ההתבגרות קשה להעריך מאין זה נובע, כי כידוע לך זה יכול להיות חלק מהמשבר שעובר עליה. ברוב המקרים זה מתיצב בשלב כל שהוא גם אם היא ואתם עוברים תקופה קשה. אין מה לעשות , רק להתכופף כמו בסערה , ולחכות שזה יעבור.
שלום איריס, כמו שכתבתי כאן מספר פעמים, חוסר יציבות בגיל ההתבגרות היא דבר נורמאלי ביותר. השאלה, כמובן, באיזו מידה. אי-אפשר לנבא מה יהיה ובוודאי שלא בלי להכיר את בתך הכרות אישית פנים אל פנים. ייתכן מאוד שהקושי שלכם לקבל את מצבי הרוח המשתנים שלה מקורו בחוסר הפרדה פסיכולוגית מספקת ביניכם ובינה. למען שני הצדדים הייתי מציע לכם להזכיר לעצמכם שכל אחד מכם הוא אדם נפרד, הזכאי למצבי הרוח שלו. כמובן, חשוב מאוד להפגין קבלה ללא תנאי וללא קשר למצבי הרוח של הילדה. אם הילדה מביעה מצוקה ומוכנה ללכת לטיפול פסיכולוגי, הייתי בהחלט ממליץ על כך, אך לא הייתי יוזם זאת, כי טיפול ללא מוטיבציה של המטופל נידון מראש לכישלון. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין