טיפול לא ארוך מידי

חסך של הורים כ"כ גדול שגורם לאדם לא להתבגר בתחומים מסויימים האם ניתן לשנות זאת ? האם התנתקות מההורים ושמירת מרחק מהם יכולה לעודד צמיחה נפשית ? האם חייבים להיות בקשר עם ההורים וללמוד להתמודד איתם? והאם טיפול קוגניטיבי לא יכול לפתור עניינים של הרגש ? הצורך החיוני לי כעת הוא להתבגר בתחומים שלא התבגרו אצלי וכל זה בגלל מצב לא תומך בבית ההורים שנמשך שנים ארוכות גם אח"כ . איך אפשר לפתור בעיות ספציפיות מבלי להעביר שנים על כורסת הטיפולים?

שלום חיובית, הייתי אומר שבמקרה שלך ניתוק פיזי מההורים הוא תנאי הכרחי אך לא מספיק כדי להתבגר. טיפול קוגניטיבי בהחלט אמור להתמודד עם בעיות רגשיות מתוך הנחה שאמונות מעוותות גורמות קשיים רגשיים, ואולם אינני מטפל קוגניטיבי בעצמי ולכן קשה לי לראות איך מתרגמים את הקושי הרגשי שלך להיפרד מההורים למחשבות שניתן לשנותן. המלצתי היא לא לעשות קיצורי דרך ולפנות לטיפול בגישה פסיכודינאמית, שבו - דרך קשר של חוויה מתקנת עם המטפל - תוכלי ליצור נפרדות בינך ובין הורייך. בשלב זה את זקוקה למלוא התמיכה הטיפולית כדי לעזוב את הבית, משום שקשה לי לראות איך את נפרדת רגשית מהורייך בסביבה שבה נוצרו דפוסי היחסים הללו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

לא יהיה ולא היה... טיפול ארוך אבל הכי מוצלח בעולם...