נוקשות חריגה

שלום רב, אני פסיכולוג מתחיל, העובד עם ילד בן 10, הסובל מנוקשות וחוסר גמישות חריגות: עיסוק יתר בפרטים, חוקים, סדר במידה כזו,שהנקודה העיקרית בפעילות הולכת לאיבוד. הוא מראה פרפקציוניזם שמתערב בהשלמת המשימה, כלומר לא מסוגל להשלים פרויקט כי מתעכב על הבנת פרטים באופן חריג, והסטנדרטים הקשוחים שלו לא מתקיימים. דוגמא: מתעקש ללבוש בגזים חורפיים ביום חורפי חם כי "זה חורף עכשיו". אני מבקש עזרה בהבנת התופעה ובדרכי טיפול.

שלום חיים, כפסיכולוג אתה בוודאי מבין שהתנהגות כזו או אחרת אינה עומדת בפני עצמה והכתובת המתאימה ביותר להתייעצות היא המדריך שלך, שמכיר אותך ואת פרטי המטופל. עם זאת, ההתנהגות הכפייתית של הילד מהווה הגנה עליו, הגנה חשובה מאוד, שמאוד חשוב לא לסדוק אותה לפני שבונים בצורה איטית והדרגתית את האגו שלו בצורה כזו שהוא יוכל לוותר על הגנות אלו. זו דרכו של הילד להרגיש שליטה בעולם שבצורה אחרת הוא ירגיש בו חסר שליטה, חסר אונים, חסר ישע ותלוי באנשים שכנראה מניסיונו אין לבטוח בהם. אתה, כמטפל שלו, אמור להראות לו דרך החוויה המתקנת של הקשר איתך שניתן לבטוח בך ובהרחבה באנשים בכלל. אינך כותב מה יחסו של הילד עצמו להתנהגותו זו, האם הוא מצהיר שהוא רוצה להיפטר ממנה, האם הוא גאה בה, ומה הביא אותו לטיפול. האם הוא רואה את הדברים עין בעין עם הגורם שהפנה אותו לטיפול? עוד על פרפקציוניזם תוכל לקרוא בכתבה הבאה: http://doctors.co.il/magazine/article-view/477/ ומעבר לכך תצטרך להתייעץ עם איש מקצוע שמכיר היטב אותך ואת ההיסטוריה של הילד. באינטואיציה נראה לי שמטפל בילד כזה צריך להפגין התפעלות דווקא מההתנהגות הבעייתית והנוקשה שאתה מתאר ולהיות שם בשבילו אם וכאשר יוכל לוותר עליהן. להרגשתי, מאמץ ישיר לשנות את ההתנהגות עלול להחמיר באופן משמעותי את מצבו. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין