הפרעת אישיות גבולית - עזרה בבקשה !!!

אני בת 26 נשואה מזה כשלושה חודשים לאדם הסובל מהפרעת אישיות גבולית. הסימפטומים זהים בדיוק לכתבה שהתפרסמה באתר בנושא הפרעת אישיות גבולית, כאילו שכתבה זו נכתבה על בעלי. לפני הנישואים היינו חברים במשך 5 שנים ובכ פעם שהתגלע ריב ביננו או שהוא הרגיש שאני מלחיצה אותו, הוא היה קם ועוזב ואומר שהכל באשמתי, שאני לא בסדר, שאני חונקת אותו ושאנחנו לא מתאימים. לפני כשבוע רבנו , והוא היום נחוש בדעתו להתגרש (להזכירך אנו נשואים רק שלושה חודשים). אני עזבתי את הבית (בית הוריו - אנו גרים ביחידת דיור נפרדת) ושרויה בדכאון עמוק. ושאלתי היא כזו: האם הוא ישנה את דעתו - כשיעבור זעם וירצה שאשוב הביתה אם כן כמה זמן לוקח להירגע ו"לחזור למציאות" ? האם ניתן למנוע את שינויי מצב הרוח בכל פעם שתהיה לנו תקופה קשה ומלחיצה? האם ניתן לטפל ע"י כדורים? ואיך בכלל אוכל להעלות את הנושא בפניו שיש לו בעיה שאולי ניתנת לטיפול ואגרום לו לרצות בכך? נ.ב הוא היה בעבר בקבוצת תמיכה (מעין דינמיקה קבוצתית) וגם אצל פסיכולוג שאבחן שהוא אכן סובל מהפרעת אישיות גבולית , אך לא נעשה שום דבר עם האינפורמציה הזו. לתשובתך המהירה אודה אובדת העצות , ריקי

שלום ריקי, אני מאמין שכדי שיתקיים טיפול על האדם לפנות אליו מרצונו ומיוזמתו. ברוב המכריע של המקרים שבהם אדם מופנה לטיפול ע"י גורם אחר הטיפול אינו מחזיק מעמד. בהפרעת אישיות גבולית האדם עושה שימוש מאסיבי בהשלכה (לכן הוא גם מאשים אותך) ולכן הוא משוכנע, ברוב המקרים, שהאחריות והאשמה למה שקורה היא של הסביבה. תפיסה כזו אינה עולה בקנה אחד עם טיפול פסיכולוגי שבו האדם חייב לקחת איזו שהיא אחריות למעשיו, שכן במקרה הטוב הוא יכול לשנות את עצמו בעזרת הטיפול אך לא את הסביבה. בדרך-כלל אנשים הסובלים מהפרעת אישיות גבולית מגיעים לטיפול רק בגלל הפרעה נפשית אחרת, כגון דיכאון, ואז ניתן לטפל באותה הפרעה תרופתית (בנוגדי דיכאון) ושיחתית ואפשר לנצל את ההזדמנות לטיפול גם בהפרעת האישיות. כמו בכל מצב אחר, את חייבת לקבל החלטה אם את מוכנה לקבל את בעלך במצבו הנוכחי או מאחר שמדובר בנישואין קצרים אולי מוטב יהיה למצוא קשר בעייתי פחות. את יכולה גם לפנות ליועץ בחיי נישואין מתוך תקווה שבעלך יצטרף ואם לא, לפחות תוכלי להיעזר ביועץ כדי לקבל בהשלמה את הפרידה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין