סרטן לאמי

שלום. גיליתי היום שלאמי סרטן במפשעה. היא סיפרה לי זאת לאחר שהסתירה זה במשך 7 חודשים. אמי אומרת שזה לא ממאיר.היא טוענת שהיא החלימה (היא הייתה חולה הרבה זמן אך טענה שיש לה בעיות במערכת החיסונית) . אני כמו אדיוט האמנתי לה על אף שחשדתי. אני לא יודע מה לעשות, היא לא מעוניינת שאספר בצבא , היא חרדה לפרטיותה, אך האם עלי לשמור סוד כזה מחברי לצבא? ???? ממפקדי? אמי אומרת לי שהיא לא צריכה עזרה בכלל, היא רוצה שאמשיך כרגיל , הכל כרגיל. האם באמת אפשר להמשיך ? האם זה מה שעלי לעשות? אני מתפוצצץ. רק לאחותי סיפרתי (מסתבר שהיא כבר ידעה). אני כועס על אמי שלא סיפרה לי . מה לעשות? איך לעזור לה? שאלתי אותה ואמרה לי שלא רוצה כלום. מה לעשות???????????? יש לציין שהיא מטופלת ע"י פסיכולוג - רק התחילה בעבקות המלצתי...

שלום יוני, מתיאוריך עולה, בין היתר, שאתה נסער מאוד, אינך יכול להכיל את החוויה בתוכך ומרגיש צורך לשתף בכך אנשים נוספים. השאלה היא האם אתה רואה בחבריך לצבא ובמפקד שלך רשת תמיכה חברתית, שתעזור לך. נראה לי גם שהרגשות שלך מעורבים מאוד: מצד אחד, הלם, עצב ודאגה, ואולי חרדת נטישה עזה מאמא, ומצד שני, כעס על אמא שלא סיפרה לך ובכך העבירה לך מסר כאילו אינה מאמינה בבגרותך הנפשית ובחוסן הנפשי שלך. בנוסף, קשה מאוד לכעוס על אדם קרוב כל כך וחולה. יחד עם זאת, נראה לי שאמך מושפעת ממך והראיה שפנתה לטיפול פסיכולוגי בעקבות המלצתך. עצתי לך, בטרם תרוץ לספר לחבר'ה, היא לבדוק את סערת הרגשות שלך ולעבד אותה במסגרת ייעוץ פסיכולוגי, אפילו קצר מאוד. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין