איך אפשר להיפטר מהבדידות?

אז התחלתי ללמוד,לעבוד, יצאתי לטייל , אבל עדין אני לא יוצאת מזה! אין לי חברים,אף פעם לא ממש היו וגם כעת ,נמאס לי כבר מהבדידות הזאת אני אוהבת לבלות,לעשות חיים ,נראת טוב ,אבל אין לי אם מי לבלות, את מי לשתף, אם אני לא לומדת או עובדת אני סתם "תקועה" בבית ,אוכלת משמינה ומתחילה גם להזניח את עצמי... צעירה שנות העשרים המוקדמות ומרגישה שבעצם אני מפסידה את מיטב שנותי!!! מה עושים? שאלה באוויר... יש מה לעשת בכלל?

שלום איה, בדידות יכולה להתלוות להפרעות נפשיות שונות, בעיקר לדיכאון ולחרדה חברתית. לשם כך, יש לערוך אבחנה בהכרות פנים אל פנים. בחרדה חברתית קיימות עכבות חזקות וביישנות רבה מאוד מדיבור בחברת אנשים ובדיכאון קיים מצד אחד צורך עז להיות בחברת אנשים ומצד שני אנשים נרתעים מאנשים הסובלים מדיכאון, בעיקר אם הדיכאון נראה על פני האדם הדיכאוני ועוד יותר אם הוא מדבר על דיכאונו (מצער אך מציאותי). בדידות יכולה להתייחס גם לקשר עם אנשים אחרים וגם לקשר של האדם עם עצמו. מתיאורייך בדבר התנהגותך כשאינך יוצאת לבלות, ניכר גם קושי להתחבר ולהתיידד עם עצמך (ועקב כך, קושי להציע את עצמך לזולת). לכן הייתי מציע לך לפנות לטיפול פסיכולוגי פרטני, גם כדי להבין יותר טוב מה קורה לך וגם כדי ליצור קשר עם המטפל "בתנאי מעבדה" ובצורה מוגנת. בשלב מאוחר יותר ניתן בהחלט להוסיף טיפול קבוצתי בו תקבלי משוב אותנטי מחברי הקבוצה על גורמים שתורמים או מעכבים התקרבות של אנשים אלייך ושלך לאנשים. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

איה היקרה, קראתי והזדהתי עמוקות. חשתי בכעסך, תסכולך וצערך. רציתי להציע את עצתי, והיא שתנסי לפנות לחוגים של תחומי העניין שלך בשעות אחה"צ, ואולי כך תוכלי למצוא חוג של אנשים מעניינים שתוכלי להתחבר אליהם. וחוץ מזה, אל תאבדי תקווה!!! הייתי בדיוק במצבך, ובדיוק כשהתחלתי להשלים עם המצב, שלפני שאעבוד בתחום לימודיי (הייתי בשנה לימודיי השנייה) לא אמצא אהבה ו/או חברים - מצאתי את אהבת חיי!! היום אני נשואה 3 שנים וחובקת בן בן שבועיים... :) אשמח לשמוע ממך חזרה - אם תרצי בכך. איילת.