שקרנות פתולוגית
דיון מתוך פורום פסיכותרפיה
אני מכירה בחורה, בת 19, שאני חושדת בה כשקרנית פתולוגית. הבחורה משקרת תמיד, על כל דבר, גם על דברים שאין שום סיבה בעולם שהיא תשקר עליהם וגם כאלה שאין בעיה לעלות עליהם. היא ממציאה סיפורים שלמים, מפורטים, שהקשר ביניהם לבין המציאות הוא קלוש ביותר. את רוב רובם של השקרים שלה היא יודעת שניתן להפריך בקלות; והיא עדיין משקרת לגביהם. גם כשמאמתים אותה ומוכיחים אותה על שקריה, היא מתעקשת על אמיתותם ומנסה למצוא דרכים מקוריות לצאת מהם. כשגם אלו לא הולכים, היא מתחרפנת לגמרי ומאשימה את כולם שהם שקרנים, או פשוט אומרת שלא הבינו אותה. הקטע כבר ממש מוגזם. לאורך כל התקופה שהכרתי אותה, ניתן לספור על כף יד אחת את הדברים האמיתיים שיצאו מפיה. כמו ניטלה ממנה האפשרות לומר אמת!! אשמח לדעת יותר על ההפרעה הזאת, ומה ניתן לעשות לגביה. תודה מראש.
שלום ליטל, התופעה מוכרת היטב וברוב המקרים בשקרים האדם מתפאר בהישגים לא לו ובכך מפצה את עצמו לפחות בפנטזיה ולפחות ברגע שהוא מספר זאת לחבריו על דימוי עצמי נמוך מאוד. אילו אני במקומך, כחבר/ה של אותה בחורה, הדבר האחרון שהייתי עושה הוא לעמת אותה עם שקריה. חברתך זקוקה לסביבה שתקבל אותה כמות שהיא, עם שקריה, ולא תשפוט אותה על שקריה, שכפי שאת כותבת, הם פתולוגיים, כלומר, לא נעשים בזדון. את יכולה להקשיב לסיפורים ולא להגיב להם ומאידך להתייחס בחיוב לחלקים האמיתיים בחייה ולתת לה על כך חיזוקים. אני משער שבמשך הזמן חברתך תפנה ביוזמתה לטיפול פסיכולוגי. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין
השקרנות שלה הרסנית, לא ניתן לסמוך עליה בשום נושא. אני מניחה שזה לא הולך להשתנות בזמן הקרוב, ננסה להתמודד אתה כמות שהיא. מקווה שהיא תשכיל לפנות לעזרה, לטובת העתיד שלה (וסביבתה). תודה רבה, ליטל.