חיוך תמידי

שלום רב!. לא פעם אחת שאלה זו מנקרת בראשי והפעם אשאל זאת: אני נשואה כבת 42. נתוני הם: יפה מאד, נחמדה מאד, רגשנית מאד וביישנית מאד. (בכדי לעזור לך לקבלת התמונה). מדוע כשאני מדברת עם גבר או אשה ואני בו בזמן הבעת פניי רציניות - הגבר או האשה תמיד מחייכים אלי בזמן שעונים לי, או שואלים אלי, תמיד הבריות מחייכות אלי בזמן שאני פונה אליהם: בדיבור, בשאלה ותמיד תמיד אנשים מגיבים אלי בחיוך תמידי בו בזמן אני רצינית. לפעמים יש לי הרגשה כאילו שצוחקים עלי בזמן שמחייכים. גם כשאני מנסה להפעיל את חוש ההומור שלי ואני מצליחה (עובדה שאנשים צוחקים) אני גם אומרת את זה בפנים רציניות, אנשים תמיד מחייכים אלי, כשאני מצחיקה אנשים אני גם רצינית וקשה לי לחייך- אינני יודעת מדוע, בו בזמן אנשים תמיד מגיבים אלי בחיוך - יש לי הרגשה לפעמים שאולי לועגים לי? ניסיתי לחשוב היטב, ואני חושבת שאולי יש לי מעט רגשי נחיתות ואינני יודעת מדוע?- בתודה מראש - שרה.

שלום שרה, את מעלה תופעה מאוד ספציפית באופן מנותק מההקשר הכללי של חייך. את מדברת על מעט רגשי נחיתות, אך המצב נראה מורכב הרבה יותר. להרגשתי, אעשה לך עוול אם אתייחס לתופעה האחת והיחידה שאת מעלה ואכן מעידה על רגשי נחיתות, בלי להכירך אישית. אדם הוא יותר מסך כל התנהגויותיו וכאן את מתארת רק תופעה אחת בודדת, כך שיהיה זה שטחי מאוד מצידי להתייחס אך ורק אליה. רגשי נחיתות הם נושא לטיפול אישי המחייב הכרות ומיקום כל התופעות בהקשר של סיפור חייך בהווה ובעבר. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין