הצילו, הצילו, הצילו, הצילו.

אני בדכאון חמור מאוד. חזרתי עכשיו מהפסיכולוגית שלי והיא כבר תקופה ארוכה לא מבינה אותי. היא כל הזמן רבה איתי, אומרת לי שאני לא בסדר, שאני צריכה להתגבר על הדכאון, שאני צריכה למצוא כוחות. אבל אין לי כוחות!!! אני רוצה למות!!!אף אחד לא מבין אותי ועכשיו גם היא לא מבינה אותי. לא נעים לי אצלה יותר, רע לי מאוד, היא לא מבינה אותי, היא לא אוהבת אותי, היא רק מראה לי כל הזמן, כמה אני לא בסדר, את דפוסיי ההתנהגות הרעים שלי. היא לא מבינה אותי יותר, היא כועסת עליי, היא רבה איתי. אני רק רוצה הבנה. הצילו.......................

שלום אור, אם את נמצאת בדיכאון חמור, יש בהחלט מקום לכך שהפסיכולוגית שלך תתייחס בראש ובראשונה, כאמצעי עזרה ראשונה בלבד, לדפוסי ההתנהגות שלך בחיי היום-יום, לפני שנכנסים לניתוחים מעמיקים יותר. אינך כותבת דבר על חייך, אלא רק על מה שקורה לך בטיפול, כך שקשה קצת להתייחס. על כל פנים, עד כמה שאת חשה לא מובנת כעת בטיפול, אני מבין שהיו תקופות בטיפול בהן חשת מובנת ע"י הפסיכולוגית שלך והשאלה אם אתן יכולות לפתוח את הנושא יחד ולבדוק מה השתנה ביחסה וביחסך ומדוע. עם זאת, כאמור, יש מצבים, בעיקר בדיכאון, המחייבים קו של "נעשה ונשמע". ייתכן גם שהיגעת לתובנות שאינך מיישמת אותן ולכן הפסיכולוגית עברה לדון רק בדפוסי ההתנהגות שלך. בכל מקרה, ברור שאת צריכה לשוחח איתה על כך. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

היי.גם אני הרגשתי איחסה.זה עובר אולי בגלל החורף הבא עלינו לטובה.יש לי המלצה נהדרת בשבילך.יכול להיות שחתול או כלב יכולים לעזור לך להרגיש יותר טוב.או יוגה וסרט טוב או סקס טוב גם עוזרים.מקווה שתעברי את הדיכאון מהר ותחזרי לעצמך פשוט חבל על הזמן החיים עוברים ואנחנו מתבזבזים.ממני בת ה-34 שהזמן עף לה מהר מדי.