אכילה ופטפטת

שאלתי: אני בת 28 ושאלתי היא כזו: 1.כשאני יוצאת עם בחורים אני שמה לב שלפעמים אני מדברת הרבה..יותר מהם . אני יכולה לדבר הרבה כשאני מרגישה חוסר בטחון. ביחס לאם הבחור רוצה או לא רוצה , נמשך או לא נמשך אלי..בתום הפגישה,לפעמים.. אני מרגישה פער בין הזמן שאני דברתי לבין הזמן שהבחור דיבר...(לפעמים...)מתחרטת על כך, וחוששת באם עייפתי את הבחור.ואז הוא לא ירצה בי עוד. 2.כשאני חוזרת ממצבים כאלו של חשש לדחיה , ותסכול...אני מתחילה כפיצוי..לזלול..בלילה שאלתי היא, מה ניתן לעשות כדי למנוע תופעות אלו, להתמודד יותר טוב עם המצבים אף ללא הרגלים רעים אלו. של אוכל -בולמי אולי? \פטפוט מחוסר בטחון...ואי נוחות מרגעי שתיקה תודה נועה

שלום נועה, אמנם ממצא מחקרי מבוסס הוא שנשים מדברות יותר מגברים, אך במקרה שלך ניכר שה"דברנות" היא תוצאה של דימוי עצמי נמוך והתסכול שנגרם לך כתוצאה מאותה דברנות מביא בתורו לאכילה כפייתית (זו אינה בולימיה). אמנם ניתן ללמוד בטיפול התנהגותי טכניקות לשליטה עצמית שאמורות לעזור גם לשליטה בדברנות וגם לשליטה באכילה הכפייתית, אך לדעתי היא לפנות לייעוץ פסיכולוגי אישי בגישה דינאמית כדי לטפל בבעיית הדימוי העצמי הנמוך שלך שגורם לשתי הבעיות. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין

ד"ר רובינשטיין, תודה רבה! נועה