אני יודעת שהתשובה כן, אבל???

שלום לפסיכולוג, האם זה לגיטימי להגיד לפסיכולוגית שלי שאני כועסת עלייה- כועסת עלייה מאוד? אני יודעת שהתשובה היא כן, אבל הכעס הזה שלי קורה לראשונה אחרי 8 חודשיים שאני אצלה. אני ממש חוששת שאחרי שאגיד לה למה, היא תכעס עליי ויהיו לה רגשות שליליים כלפיי. אני לא יודעת אם אני צודדקת בכעס שלי, אבל אני חוששת שאם היא תגיד לי שאני לא צודדקת, היא תכעס בחזרה (כמובן שהיא לא תגיד לי זאת ותנסה להסתיר זאת- כי כך היא אמורה להתנהג, אבל בליבה, היא תכעס ויהיו לה רגשות רעים כלפיי). זה מביא אותי, לבחור לא להגיד כלום, אני מעדיפה שהיא תאהב אותי- כי הרי לא אוהבים אדם שמתלונן וכועס. מה? לה אין רגשות? מה, היא בול עץ? היא לא מרגישה כלום? אני יכולה לשבת שם ולהגיד לה מה שאני רוצה והיא פשוט לא תרגיש, כי זה מה שלימדו אותה באוניברסיטה???? אני לא יכולה להאמין בזה- שפסיכולוג לא מרגיש- כי הוא אדם בדיוק כמוני, ואני בטוחה שאני יכולה לפגוע בו, בדיוק כפי שהוא יכול לפגוע בי. אני לא רוצה לפגוע בה, אני מפחדת שיווצר מתח בינינו, אני מפחדת שלא ארצה לבוא יותר, אני מפחדת שהמקום "הטהור" הזה יפגע.

שלום ויקי, קשר כן וגלוי בין המטפל והמטופל הוא אחד התנאים החשובים ביותר להצלחת הטיפול. לליבון היחסים בין המטפל והמטופל, ובעיקר לדיון ברגשותיו של המטופל כלפי המטפל יש חשיבות עליונה בטיפול. כל מטפל יודע זאת ומוכן לכך. מלבטייך אני מבין שיש לך קושי גדול לבטא כעסים בכלל. מאיפה, למשל, לקחת את הרעיון שאי-אפשר לאהוב אדם שכועסים עליו?! אני משער שיש לכך קשר הדוק ליחסייך עם הורייך ולחינוך שקיבלת. המטפל אינו בול עץ, הוא מרגיש והוא יכול גם להיפגע. לא את כל רגשותיו הוא יחשוף תמיד בפני המטופל, אך הוא בהחלט ילבן את רגשותיו בינו לבין עצמו, בהתייעצות עם עמיתים או בהדרכה שהוא מקבל ממטפל אחר. כמו שקרה פעמים רבות בפורום הזה כשאנשים התייעצו על יחסם למטפל, הדפסת הפנייה לפורום עם או בלי תגובתי והצגתה בפני המטפל יכולה בהחלט להפחית מהמבוכה שאת מרגישה. בהצלחה, ד"ר גידי רובינשטיין